ORO AMERICA INC נ' B&W JEWELRY MFG CO INC

פסק-דין

1.המשיב מס' 5 הוא כונס נכסים (להלן - "הכונס") של המשיבה מס' 3 - חברת דוד רוזנווסר בע"מ (להלן - "החברה"). הכונס מונה לתפקידו בעקבות בקשתו של המשיב מס' 4 שהוא נושה של החברה. ביום 25.12.98 פירסם הכונס הזמנה לציבור להציע הצעות לרכישת הציוד של החברה. המערערת הגישה לכונס הצעה לרכישת הציוד והוזמנה יחד עם שני מציעים נוספים להליך של התמחרות. בסיומה של ההתמחרות, שהתקיימה ביום 11.4.99, קבע הכונס כי הצעתה של המערערת, בסך 175,000 דולר ארה"ב, היא ההצעה הגבוהה ביותר. במעמד ההתמחרות הודיע הכונס למציעים כי התשובה הסופית בדבר ההצעה הזוכה תינתן אחרי שבעה ימים. יומיים לאחר מכן, ביום 13.4.99, קיבל הכונס הצעת רכש מטעמה של המשיבה מס' 1 - אשר לא נטלה חלק בהליך ההתמחרות - בגובה של 200,000 דולר ארה"ב. בעקבות זאת פנה הכונס, ביום 28.4.99, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה למתן הוראות. בבקשתו ביקש מבית המשפט להורות לו האם עליו לקבל את הצעתה של המערערת או שמא עליו לחדש את הליך ההתמחרות בהשתתפותה של המשיבה מס' 1.

בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' לויט), בהחלטתו מיום 10.5.99, הורה לכונס לפתוח בהליך המכר מלכתחילה ולפרסם הזמנה חדשה להציע הצעות לרכישת הציוד. ביום 19.5.99 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על החלטתו של בית המשפט. כמו כן ביקשה מבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע החלטתו. בהחלטה מיום 2.6.99 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעכב את הביצוע והורה לקיים הליך התמחרות חדש ביום 13.6.99.

2.דין הערעור להדחות.

בערעורה תוקפת המערערת החלטה של בית המשפט המחוזי שניתנה במסגרת הליכי פירוק. החלטה זו לא סיימה את הפרשה שנדונה לפניו משום שבה לא אושר המכר שאשורו נתבקש אלא ההתמחרות נפתחה מחדש. היתה זאת, אפוא, החלטת ביניים שעליה היה על המערערת לבקש רשות לערער. (השוו ע"א 6467/96 פנינה גוז נ' שמחה פייגנבוים, (לא פורסם)). נוסיף ונציין כי הסימון המינהלי של ההליך על תיק בית המשפט כהליך פשיטת רגל - שגם על כך עמד בא כוח המערערת - אינו מעלה ואינו מוריד לענין זה. עוד ייאמר כי גם לעצם הענין לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לקיים את הליך ההתמחרות מחדש.

3.הערעור נדחה.

המבקשת תשלם לכל אחד מן המשיבים מס' 4 ו5- וכן לקבוצת המשיבים מס' 2 ו3- הוצאות בסך 7,500 ש"ח.

ניתן היום, י"ב באייר תש"ס (17.5.00).