יוסף אשתמקר ואח' נ' אורן הסלע בנייה והשקעות בע"מ

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

לאחר שמיעת טיעונים צר לנו כי הגענו עד הלום, בהתדיינות הנמשכת עשור. המדובר ברכישת דירה על-ידי המערערים מן המשיבה, שבשלב הסמוך למסירתה העלו המערערים טענות שונות בעניין ליקויי בטיחות וליקויים אחרים ולא נכונו לקבל את הדירה. בהמשך הודיעה המשיבה איפוא על ביטול ההסכם. אזי טענו המערערים כי הם מעוניינים בדירה, והחלה התדיינות והתדיינות שכנגד. בית המשפט קמא לא התערב בביטול ההסכם וקיבל חלקית את הערעור שכנגד מטעם המשיבה, ובין היתר חייב את המערערים בפיצויים מוסכמים, וכן בארנונה לתקופה שבה לא הושכרה הדירה על-ידי המשיבה.

טענת המערערים בערעור היא כי היתה הצדקה למכתבים ששוגרו על-ידיהם לרשויות ולמשיבה בעניין ליקויים, ולכן לא היה מקום לקבלת הדירה בשלב הראשון ולא היתה הצדקה לביטול ההסכם. עוד מזכירים הם כי השקיעו בדירה (אך נושא זה כפי שציין בית המשפט המחוזי לא נכלל בתביעה).

טענת המשיבה היא כי היו אישורי אכלוס באופן שלא ניתן היה לומר שאינם, ועל כן פסק דינו של בית המשפט קמא צריך לעמוד על כנו.

לאחר העיון ושמיעת הטענות סבורים אנו כי אין מקום להיעתר לערעור בכללותו, למעט בנקודה אחת. סבורים אנו כי למרבה הצער נסתחפה שדם של המערערים על פי קביעות בית המשפט המחוזי. הם זכאים כמובן לדעתם שלהם על הליקויים להם טענו, אך בית המשפט קמא קבע כי במועד המסירה הנקבע הוצגו אישורים, בחלקם זמניים, באשר לאכלוס, מטעם הרשויות; על כן אין מקום להתערב בהכרעה כאמור.

עם זאת מצאנו לנכון, במכלול הנסיבות וההתפתחויות בתיק בהקשרים השונים, לבטל את רכיב הפיצוי המוסכם שבית המשפט קמא קבע.

בכפוף לכך איננו נעתרים לערעור. נוכח האמור אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' בשבט התשע"ה (9.2.2015).