אתי [אסתר ] לבקוביץ נ' אוניברסיטת תל אביב פרופ' יורם זעירא

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

בפסק דין שניתן בהמרצת פתיחה 625/94 קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כב' השופט א' גורן (כתוארו אז) כי על אוניברסיטת תל-אביב לספק לגב' אתי לבקוביץ (להלן: המערערת) מנחה חלופי לצורך השלמת עבודת התזה שלה, וקבלת תואר מוסמך במדעי ההתנהגות.

בתביעה שהוגשה בתיק זה, טענה המערערת כי האוניברסיטה לא קיימה את פסק הדין שעל כן היא זכאית לפיצויים מהאוניברסיטה וכן ממי שאמור היה להנחות אותה באופן אישי - פרופ' זעירא. גם האוניברסיטה וגם פרופ' זעירא הפרו לשיטת המערערת את התחייבויותיהם החוזיות כלפיה.

בית משפט קמא, השופטת ר' לבהר שרון מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, קבע לאחר שמיעת ראיות כי הוצעו למערערת מספר מנחים, אלא שהמערערת דחתה את כל ההצעות שהוצעו לה ובכך הכשילה את האפשרות שניתנה לה לסיים את התואר.

על כך הערעור בפנינו.

הקביעות של בית משפט קמא הן קביעות עובדתיות מובהקות, שעיקרן מתן אמון בגירסת המשיבים ודחיית גירסת המתלוננת. בקביעות שכאלה – לא תמהר ערכאת הערעור להתערב, לא שוכנענו כי יש מקום במקרה זה לחרוג מהכלל.

על פי ממצאי בית משפט קמא הוצעו למערערת לפחות 3 אפשרויות שכל אחת מהן יכלה להוות פתרון הולם. הכוונה לפרופ' הורניק, ד"ר אלמור ופרופ' עדן.

יתכן שכל אותם אנשי אקדמיה שהוצעו – לא הניחו את דעתה של המערערת, אלא שבכך אין כדי להביא לכלל מסקנה שההצעות פגומות. מלכתחילה, יצא גם פסק הדין של השופט גורן מנקודת מוצא כי ההנחיה לא תהיה ההנחיה "האולטימטיבית", אלא תעמוד בקריטריונים סבירים שיבטיחו למערערת את האפשרות לסיים את התואר בנסיבות שנוצרו. באמת מידה זו עמדו ההצעות.

הערעור נדחה. המערערת תשא בשכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח ובהוצאות המשפט.

ניתן היום, י"ג בתשרי התשס"ז (5.10.06).