יעקב ציק נ' פרימט פרומה מנדל ואח'

פסק-דין

בית המשפט המחוזי דחה התנגדות המערער לקיים צוואת אביו המנוח.

עיקר טענות המערער מתמקד בכך שלטענתו התעלם בית המשפט מראיית התמונה בכללותה ולא הסיק את המסקנות הנכונות מהעובדות שהוא עצמו קבע. לטענתו, היה על בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה לכתפי המשיבה משום מצבו הגופני והנפשי של המנוח, משום גילו המופלג, משום תלותו במשיבה, שהתגוררה בסמוך לו, טיפלה בו והשפיעה עליו בכל לרבות בעניין הדרת בנו, אחיה, מרכושו (למעט שעון עתיק). הוא ציין כי תקופה קצרה קודם לכתיבת הצוואה ביקש האב להעביר את רכושו לשני ילדיו בחלקים שווים ובהשפעת המשיבה לא הוציא לפועל רצון זה.

כל הטענות הנ"ל ועוד, הועלו על ידי המערער בפני הערכאה הראשונה שהיתה ערה למצבו של המנוח וליחסיו עם בתו, אלא שבית המשפט שוכנע מן הראיות שהיו בפניו, כי המנוח ערך את הצוואה מרצונו הטוב והחופשי וכי לא היתה השפעה בלתי הוגנת מצד המשיבה על אביה.

על פי הראיות שהיו בפני בית המשפט לא קמה חזקה בדבר קיום השפעה בלתי הוגנת שהיה בה כדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המשיבה. במערכת היחסים שבין האב לבתו יש להניח שהיתה לבת השפעה על אביה אלא שלא כל השפעה היא השפעה בלתי הוגנת ובענייננו על פי הנסיבות, לא קמה חזקה שהיתה השפעה כזו ולא הוכחה השפעה כזו על-ידי המערער.

אשר על כן, אין מקום להתערבותנו בקביעותיה ובמסקנותיה של הערכאה הראשונה, שאישרה את הצואה ודחתה את התנגדות לה.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום כ' בשבט תש"ס (27.1.00).