צבי פישבך נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

תביעתן של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק) ומדינת ישראל כנגד המערער בע"א 6305/95 (להלן: המערער), להחזר כספים אשר קיבל יחד עם אחרים בדרכי מירמה וזיוף שיקים, התקבלה. במשפט הפלילי שהתנהל נגד ששת המשיבים בע"א 6310/95, זוכה המערער מן הספק, בעוד שחמשת האחרים נמצאו אשמים. בתביעה האזרחית שהוגשה נגד השישה, בחר המערער שלא למסור את עדותו.

בית-המשפט המחוזי (השופטת ד"ר דרורה פלפל) מצא, על-יסוד הראיות שבאו בפניו, כי המערער היה שותף לגזילה בדרכי מירמה וזיוף של כספי התובעות. המערער חוייב, איפוא, יחד עם שותפיו, בהשבת הכספים.

בזק העמידה את הסכום שתבעה על-סך 2,656,000 ש"ח, כשווים בתאריך 22.9.92, וזאת, לצורך חסכון בתשלום האגרה. המדינה תבעה סך של 196,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מתאריך 9.5.85, הוא יום הגזילה.

בקובעו את גובה הנזק, הפחית בית-המשפט המחוזי מן הסכום שתבעה בזק את הכספים ששילמו שותפיו של המערער בשנת 1986, על-חשבון כספי הגזילה. כן חייב בית-המשפט המחוזי את המערער להשיב למדינה סך של 196,000 ש"ח, והורה על תשלום הפרשי הצמדה וריבית לשני הסכומים הנ"ל, החל מיום 22.9.92.

על פסק-דין זה ערערו שלושת הצדדים.

המערער טען, כי הראיות נגדו לא היו מהימנות, ולא ניתן היה לקבוע על-בסיסן, גם על-פי מידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי הוא היה שותף לגזילת הכסף.

המדינה טענה, כי היא לא צמצמה את תביעתה לסכום הגזילה כשוויו בספטמבר 1992, ולהסרת ספק אף הבהירה, ודבריה אלו נרשמו בפרוטוקול, כי היא תובעת הפרשי הצמדה וריבית על סכום התביעה החל מחודש מאי 1985.

בזק טענה, כי טעה בית-המשפט המחוזי, בהפחיתו מן הסכום שתבעה כספים ששולמו לה על חשבון הגזילה, אשר הסתכמה ביום הגשת סיכומיה לבית-המשפט המחוזי ב9,000,000- ש"ח לערך.

לא מצאנו ממש בערעורו של המערער. כאמור, הוא עצמו לא מסר עדות כלשהי בבית-המשפט המחוזי, וחיובו מבוסס על מערכת עדויות שהייתה מהימנה על בית-המשפט.

כך גם יש לדחות את טענתה של בזק. בהעמידה את תביעתה על סכום מסויים, ויתרה בזק על יתרת החוב, וכפי שאין היא רשאית לתבוע את היתרה בתביעה נפרדת, כך גם אינה רשאית לגבות, בנוסף לסכומים ששולמו לה לאחר הגשת התביעה, את מלוא הסכום שתבעה.

לעומת זאת, נחה דעתנו, כי נפלה שגגה טכנית בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, בקביעת מועד ההצמדה של הסכום שנפסק לטובת המדינה לתאריך שאותו ציינה בזק בתביעתה, לצורך קביעת שווי הסכום שתבעה.

אשר-על-כן, אנו דוחים את ערעוריהם של המערער ושל בזק, מקבלים את ערעורה של המדינה, וקובעים, כי חובו של המערער למדינה בסך 196,000 ש"ח יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 9.5.85, הוא יום הגזילה.

בנסיבות העניין, לא ראינו לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א באדר ב תש"ס (28.3.2000).