אייל קרמר נ' יעקב קרמר ואח'

פסק-דין

ערעור על החלטת הרשם שדחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. היום האחרון להגשת הבקשה היה 26.5.02 אך באותו יום נפל המערער למשכב ולא המציא את המסמכים לבית המשפט. רק בדיעבד ולאחר כמה ימים נודע למערער מפי פרקליטו כי יום ה26.5.02- היה היום האחרון שבו ניתן היה להגיש את המסמכים וטענתו היתה שאילו היה יודע עובדה זו היה ללא ספק שולח שליח כדי להגיש את המסמכים במועד.

אני סבור שצדק הרשם בהחלטתו על כל נימוקיה. די בכך כי מגירסת המערער עולה שלא מחלתו היא שהיוותה הגורם הרלבנטי למחדלו אלא העובדה שלא ברר מהו המועד האחרון להגשת הבקשה; אם לא התעניין בכך הרי שלקה, כדברי הרשם "ברשלנות ממשית שמקורה בחוסר בדיקה וחוסר בחינה, והתנערות מהחובות (המוטלים) על בעל-דין". לפיכך מסקנת הרשם שהמערער לא הצביע על קיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד היא מבוססת.

הערעור נדחה, ללא צורך לבקש עליו תשובה.

ניתנה היום, י"ד אב תשס"ב (23.7.2002)