אליס רינאוי נ' עיזבון המנוח עיסא סלים רושרוש ז"ל ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

למקרא נימוקי הערעור שבכתב ולמשמע הטיעונים בעל-פה, המלצנו לב"כ המערערת לשקול אם עודנה עומדת על הערעור.

המלצתנו נבעה מן הדרישה המהותית שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969: "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב".

באופן משכנע נקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כי המסמך שעליו התבססה התביעה נושא חתימה מזוייפת. כזכור, רק צילום הוגש, ולא המקור, הגם שניתן היה לבקש גילוי מסמך ספציפי, אם המקור אכן נמצא, כנטען, בכספת אצל אחד המשיבים.

עוד כהנה וכהנה נאמר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לביסוס מסקנתו, בכלל זה, שאין מקום ל"זעקת ההגינות" בנסיבות העניין דנן, בגלל הזמן שחלף ממועד העסקה הנטען עד להגשת התביעה, והנזק הראייתי הכרוך בכך. גם לא הוכחו פרטים מהותיים – מועד העסקה, תמורה, כיצד שולמה, תיאור השטח, גודל. גם שאר נימוקי בית המשפט המחוזי הצדיקו את מסקנתו.

מכאן המלצתנו לב"כ המערערת בדיון היום. לאחר שנועץ עם המערערת, הודיענו ב"כ המערערת כי היא חוזרת בה מערעורה.

הערעור נדחה אפוא בזאת.

ההחלטה מיום 17.11.2015 על עיכוב ביצוע פסק הדין – מבוטלת.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' באדר התשע"ח (19.2.2018).