אפרים בן-יהושע [שירקובסקי] נ' עו"ד עודד הכהן

פסק-דין

1.ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי), מיום 8.12.2011, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער בת"א 8002/06. ההחלטה ניתנה במסגרת פסק דין שנתן בית המשפט בתביעת נזיקין בגין רשלנות מקצועית שהגיש המערער נגד המשיב, עורך-דין במקצועו.

2.במסגרת בירור התביעה, הודיע בית המשפט בפתח הדיון ביום 14.1.2007 כי המשיב מוכר לו אישית, ובירר האם מי מבעלי הדין מבקש לטעון טענת פסלות בעקבות הודעתו. המערער השיב לבית המשפט כי הוא "בטוח כי בית המשפט לא יכיר פנים", ולכן לא ביקש לפסול את בית המשפט. גם המשיב הביע נכונות לערוך את הדיון לפני השופט. לאחר מספר רב של ישיבות ושמיעת עדים, העלה המערער טענת פסלות נגד השופט, במסגרת הסיכומים שהגיש.

3.בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, בקובעו כי חל שיהוי של למעלה משלוש שנים בהעלאת טענת הפסלות, ולכאורה, די היה בכך כדי לדחותה על הסף. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי בהתבטאויותיו לא היה כל רמז למשוא פנים, והן נועדו לשם ניהול הדיון בצורה יעילה יותר, כמו גם הצורך להבהיר למערער, שאינו מיוצג, את היסודות המשפטיים הבסיסיים הדרושים לו להמשך ניהול הדיון. בית המשפט הבהיר כי לא גיבש כל עמדה וכי שמע כל טיעון שהעלו בעלי הדין ב"לב פתוח ונפש חפצה".

הערעור שלפניי מופנה נגד ההחלטה לדחות את בקשת הפסילה.

4.המערער טוען כי בשל כך שאינו מיוצג, לא היה חייב לבקש את פסילת בית המשפט, ומן הדין היה שבית המשפט יפסול עצמו ביזמתו, נוכח היותו בקשר חברי רב שנים עם המשיב. המערער מציין כי המשיב ומשפחתו נפגשו בהלוויית אימו של השופט ובמהלך ימי השבעה. המערער משיג גם על אופן ניהול הדיון בתביעה: לטענתו, השופט קטע אותו שוב ושוב בעוד שאיפשר למשיב להתערב בחקירת העדים מטעמו, וגרם בשל כך להתארכות הדיון שלא לצורך. המערער מציין אמירה של בית המשפט במהלך דיון מיום 26.10.2008 ממנה הוא מסיק כי בית המשפט גיבש דעה סופית בתביעה עוד לפני חקירת המשיב. המערער מעלה טענות גם לגופו של פסק הדין שניתן בתביעה. הוא מבקש לבטל את פסק הדין שנתן בית המשפט, ולהחזיר את התביעה לשמיעה מחדש לפני שופט אחר.

5.דין הערעור להידחות. למעשה, סיים בית המשפט את מלאכתו עם מתן פסק הדין בתביעה. בנסיבות אלה, אין מקום לדון בערעור והדיון בו התייתר (השווה: ע"א 1460/12 עו"ד אורלי גלמן נ' אלתירא נכסים (1979) בע"מ (לא פורסם, 11.3.2012)). זאת ועוד, חל שיהוי ניכר בהעלאת טענת הפסלות על-ידי המערער, ואף מטעם זה דין הערעור להידחות (ראו יגאל מרזל דיני פסלות שופט 70-68 (2006)). יתרה מכך, לא מצאתי בהתנהלות בית המשפט עילה לפסילתו (השווה: ע"א 9362/11 גרינבוים נ' ביאליסטוצקי (לא פורסם, 5.2.2012)). משכך, דין הערעור להידחות.

6.אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח באדר התשע"ב (12.3.2012).