מרכרד שטיין ושות' ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

פסק-דין

אילו דחה המפרק את תביעת החוב בשל העובדה שהמערערת הראשונה לא ויתרה על בטוחתה, לא היתה מניעה בעד המערערות מלתבוע מימוש בטוחותיהן משום שלכאורה פסקי הדין שניתנו לטובת המשיב הראשון הם פסקי דין של גברא, ומשמעות דחיית תביעת החוב היא אך שהמערערות אינן זכאיות להשתתף בחלוקת הדיוידנדים.

דא עקא שהמפרק דחה את תביעת החוב משום שזה לא הוכח, וקביעתו משמשת כהשתק עילה גם לענין מימוש הבטוחות שבהעדר הוכחה של חוב אין גם תקומה לבטוחות; בין אם צדק המפרק במסקנתו ובין אם לאו, הרי היא בעינה עומדת כשלא הוגש עליה ערעור וכאשר ההכרעה בענין היתה בתחום סמכותו.

בנסיבות אלו אנו דוחים את הערעור.

אין אנו מחווים דעה אם קיימת למערערים או מי מהם עילה אחרת לתבוע את מימוש בטוחותיהם, שהחלטת המפרק אינה משמשת לה כמכשול.

הערעור נדחה. המערערות תשלמנה למשיב מס' 1 שכ"ט עו"ד 30,000.- ש"ח.

ניתן היום י בכסלו תשנ"ט (29.11.98).