יעקב לוי נ' פיצה האט ישראל 2002 שותפות מוגבלת

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

כל הצעת הסדר או הסכמה בין צדדים בדבר תשלום גמול לתובע מייצג הינם בבחינת המלצה בלבד והם כפופים לאישורו של בית המשפט מכוח סעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. מהחומר שלפנינו עולה כי בית המשפט המחוזי הסביר זאת לצדדים טרם קיבל עמדתם. בית המשפט קמא בחן בפסק דינו את הבקשה לאישור הסדר פשרה, עמד על תנאיו ובדק אותם לגופו של עניין.

במסגרת זו בחן בית המשפט גם את שאלת הצורך במינוי בודק, והגיע לכלל מסקנה כי מינוי הבודק אינו דרוש לבחינת בסיס הפשרה. לא מצאנו כי נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט קמא בקובעו את אשר קבע בענין זה.

באשר להפחתת הגמול שעליו המליצו הצדדים והעמדתו על מחצית הסכום המוסכם; גם בעניין זה לא נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט קמא ששקל כהלכה את מכלול השיקולים בהם יש להתחשב בקביעת סכום הגמול, וכשמצא כי דרך התנהלותו של המערער – שהחליט להתנגד להסדר לאחר שהוגש על ידי באי כוחו בשיתוף עם באי כוח המשיבה – מצדיקה הפחתת הגמול.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ז בחשון התשע"ג (1.11.2012).