שרגא פ. בירן ושות' נ' שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות) ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

עניינו של פסק הדין הוא אישור הסדר פשרה בין משיבים 3 ו-4 שהינם בעלי התפקיד בהליכי הפירוק ופשיטת הרגל של החייבים - חברת בית ששון בע"מ, חברת על"ש בע"מ, ומשיב 5 – לבין משיבה 1 חברת שיכון ובינוי בע"מ שהינה נושה מובטחת של החייבים, ומשיבה 2 חברת בית ארלוזורוב בע"מ. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהיר ומשכנע. במישור המשפטי והמעשי נדגיש כי בהליכים מסוג זה הערכאה הדיונית כמובן אינה באה כתחליף לבעל התפקיד, אלא עליה לבחון את סבירות ההסדר. מטבע הדברים, כאשר מדובר בסכומים גבוהים מאוד, שיקול הדעת של בעל התפקיד הינו רחב ונחוץ בפרספקטיבה רב-ממדית. כמובן יש להתייחס להסדר כמכלול, על הסכום שבמחלוקת והסכום שאינו במחלוקת, וכך נהג בית המשפט המחוזי. האחרון נימק היטב ובצורה בהירה תוך בדיקת פרטי העסקה, מדוע אין להתערב בהסכם, ואישר אותו בהתאם. בהינתן זאת, מקרה זה מתאים אפוא לתחולת סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לא מצאנו להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו, אשר תומכים במסקנה המשפטית שאינה מגלה כל טעות שבחוק.

הערעור נדחה.

המערער יישא בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עו"ד לפי הפירוט הבא: משיבה 1 בסך 15,000 ש"ח; משיבים 2-3 ביחד בסך 15,000 ש"ח; משיבים 4 בסך 10,000 ש"ח; משיב 5 בסך 3,000 ש"ח; ומשיב 6 בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה באלול התשע"ח (5.9.2018).