צביה שטרית נ' דניאל שטרית ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח (רע"א 3240/11) מיום 10.5.2012.

במסגרת ההליך המרכזי, ניתנה ביום 1.5.2011 החלטת הרשמת שדחתה את בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 17.5.2011 נדחתה בקשה לעיון חוזר. עם זאת, הרשמת התירה למערערת לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בשתי פעימות. ביום 26.7.2011 מחקה הרשמת את ההליך בגין אי תשלום אגרה ואי הפקדת עירבון. ערעור על החלטה זו נדחה על ידי (בש"א 3926/11, מיום 18.9.2011). למעלה מחצי שנה לאחר מכן, הגישה המערערת בקשת להחייאת ההליך, אשר נדחתה על ידי הרשמת ביום 10.5.2012. נגד החלטה זו מופנה הערעור שלפניי.

בפתח הדברים יצוין כי היה מקום להעביר מלכתחילה את הבקשה לחידוש ההליך לעיונו של שופט בית משפט זה. זאת, שכן בפועל מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה על מחיקת ההליך, אשר אושרה על ידי שופט בית המשפט העליון, במסגרת הליך של ערעור על החלטת רשם. משניתנה החלטה המאשרת את מחיקת ההליך על ידי שופט בית המשפט, ממילא אין בסמכות הרשם לחדש את ההליך (ובמשתמע, לבטל את פסק הדין).

לגופם של דברים, כאמור, המדובר בפועל בבקשה לעיון חוזר בפסק דיני מיום 18.9.2011. כידוע, פסק דין הניתן על ידי בית משפט זה בדן יחיד הוא סופי, ולא ניתן לערער עליו. בקשה לביטול או לתיקון פסק דין דינה להתקבל רק במקרים חריגים שבחריגים, בהם נפלה טעות עובדתית ברורה, גלויה ושאינה שנויה במחלוקת בתוכן פסק הדין או טעות פרוצדוראלית של ממש באופן מתן פסק הדין (ראו בש"א 5824/11 יחזקאלי נ' עיריית חולון (טרם פורסם, 20.12.2011)). ההליך שלפניי אינו מאותם מקרים חריגים המצדיקים את ביטולו או תיקונו של פסק הדין.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ח בסיון התשע"ב (18.6.2012).