אליהו מזרחי נ' אלעד רווה ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על פסק דינו כבוד הרשם ג' שני (רע"א 2621/12-ה') מיום 7.6.2012. במסגרת פסק הדין דחה הרשם בקשה להארכת מועד לצורך הפקדת עירבון, והורה על דחיית ההליך בגין אי הפקדת עירבון. זאת, לאחר שבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדחתה ביום 2.4.2012, בקשה לעיון חוזר התקבלה חלקית ביום 15.4.2012, ובקשה ראשונה להארכת המועד להפקדת העירבון התקבלה לפנים משורת הדין ביום 21.5.2012.

במסגרת הערעור, טוען המערער כי טרם הועברו אליו כספים בגין תאונת דרכים בה היה מעורב, ואשר מהם יוכל להפקיד את העירבון. עוד טוען המערער כי סיכויי ההליך גבוהים, ומצדיקים את מתן הארכה המבוקשת.

דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (לא פורסם, 29.8.2005); בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 23.5.2002)). במקרה הנוכחי, כפי שנקבע בהחלטתו הראשונה של הרשם, המערער לא הוכיח אי מסוגלות כלכלית, היא תנאי נדרש לפטור מהפקדת העירבון. על החלטה זו לא ערער המערער. עתה, מבקש המערער להתבסס על הנחה של אי מסוגלות כלכלית, לצורך דחיית מועד הפקדת העירבון שנקבע לו, וזאת לאחר שארכה ראשונה ניתנה על ידי הרשם. חרף ההבנה למצבו של המערער, משלא הוכיח אי מסוגלות כלכלית, אף לו היו סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים, לא היה מקום למתן הפטור ואין מקום למתן ארכה נוספת להפקדת העירבון. למעלה מן הצורך אציין כי עיון בהודעת הערעור מעלה שאף סיכוייו הלכאוריים של ההליך מטים את הכף לכיוון דחיית הערעור.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז בסיון התשע"ב (17.6.2012).