שלמה שרבט נ' גדעון סמרלי

פסק-דין

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 2887/19 מיום 13.6.2019 בה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.

1.ביום 28.4.2019 ערער המערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 49580-12-17 מיום 20.3.2019. בד בבד הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט. במסגרתה טען כי מצבו הכלכלי הינו קשה, כפי שניתן ללמוד בין השאר מכך שניתן בעניינו צו כינוס נכסים, אין לו חשבון בנק, הוא אינו מחזיק בנכסים והוא מתגורר כעת אצל הוריו ועל חשבונם.

2.ביום 13.6.2019 דחתה הרשמת את בקשת המערער, בקבעה כי המערער לא הניח תשתית עובדתית באשר למצבו הכלכלי כנדרש, לרבות פירוט מדוע ניתן בעניינו צו כינוס נכסים (אשר המערער לא צירף לערעורו ושגה בהפנייתו למספר הליך הפש"ר, כך שהצו לא עמד לפני הרשמת בעת החלטתה), פירוט הוצאותיו החודשיות, ומצבם הכלכלי של הוריו אשר מכלכלים אותו לטענתו. נקבע כי על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון בסך של 25,000 ש"ח עד ליום 1.7.2019. המערער נמנע מלשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון עד אותו מועד, ולאחר שהגיש בקשה למתן ארכה לביצוע התשלום וההפקדה, ביום 1.8.2019 הרשמת התירה למשיב להגיש תשובה לבקשה זו עד ליום 25.8.2019.

3.ביום 7.8.2019 ערער המערער על ההחלטה מיום 13.6.2019. לטענתו, הצהרתו על כך שניתן בעניינו צו כינוס וכי אין לו חשבון בנק מספיקה לצורך ביסוס התשתית העובדתית לעניין מצבו הכלכלי. עוד טען כי בהעמדת העירבון על סכום כה גבוה יש כדי לסכל את אישור בית המשפט לפשיטת רגל לניהולו. לאור כך מבקש המערער לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ולחלופין להפחית את גובה העירבון שנקבע.

4.דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית משפט בענייני אגרה ועירבון הינו רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע (30.1.2019)). לא מצאתי כי במקרה זה נפל כל פגם בהחלטת הרשמת המצדיק התערבות בה. כאמור בהחלטת הרשמת, לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה ומספקת לבקשת המערער, המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון. העובדה כי המערער מצוי בהליך פשיטת רגל אינה פוטרת אותו מהוכחת מצבו הכלכלי, וודאי שאינה מקנה לו זכות אוטומטית לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון (ראו: בש"א 4801/19 אבו ריא נ' חסן (17.7.2019)).

5.זאת ועוד, בבקשתו המקורית המערער לא ביקש פטור מהפקדת עירבון, לא נתן טעם מדוע יש להפחית את גובהו ולא הסביר כיצד הוא עומד בתנאים להפחתה זו, לרבות כי אינו מסוגל להסתייע לשם הפקדת העירבון בקרוביו (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, פסקה 11 (21.7.2014)). או כי פנה בעניין זה לנושיו וביקש מהם לשאת במימון הליכים משפטיים (ראו: בש"א 1430/19 המנהל המיוחד - יגאל מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי (3.4.2019); בש"א 4717/19 אשכנזי נ' סטימצקי (2005) בע"מ, פסקה 5 (15.7.2019)).

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ' באב התשע"ט (21.8.2019).