אוריאל יחזקאלי נ' עיריית חולון

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בש"א 5140/11 – א') מיום 11.7.2011 (להלן: החלטת הרשם) בה נדחתה בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (ע"א 26097-02-11) מיום 18.5.2011.

בהחלטת הרשם נקבע, כי טענותיו של המערער אינן נתמכות במסמך כלשהו ואינן מלמדות על "טעם מיוחד" למתן אורכה. כמו כן צוין כי לאור מהות ההחלטה ונימוקיה סיכוייה של בקשתו לרשות ערעור אינם גבוהים.

מכאן הערעור שלפניי, בגדרו פורש המערער טענות רבות הנוגעות ברובן להליכים הקודמים העוסקים בעניינו ולהחלטות ופסקי הדין שניתנו בהם. מבין שלל טענותיו ניתן לדלות את בקשתו לאפשר לו לטעון את טענותיו לגופן בפני בית משפט זה מן הטעם שנעשה לו עוול בכך שחויב, לטענתו, לשלם סכום כסף גבוה שלא כדין. אולם, אין בטענותיו ולו טענה עניינית אחת המסבירה מדוע ראוי להתערב בהחלטת הרשם. אמנם, התעודה שצירף המערער ממשרד הפנים, מעידה כי אכן שהה בחו"ל עד לתאריך ה-28.6.2011, כפי שטען בפני הרשם. אולם, בכך אין די כדי להסביר מדוע, ביודעו כי צפויה להתקבל החלטה בעניינו בבית המשפט המחוזי, לא פעל על מנת לקבל לידיו את ההחלטה בזמן המספיק עבורו להכנה והגשה של בקשת רשות ערעור עליה במועד הקבוע לכך בדין. אוסיף כי לטעמי, צדק הרשם בקבעו כי טענותיו של המערער אינן מעלות כל "טעם מיוחד" למתן אורכה.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשם. אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ב באב התשע"א (22.8.2011).