גורוב ילנה נ' מיקרוסולד בע"מ

פסק-דין

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ מיום 11.6.2007 (להלן: "ההחלטה"), בה נדחתה בקשת המערערת למתן אורכה להגשת ערעור בעניין פסלות שופט.

1.במסגרת הליך שהתנהל בין המערערת לבין המשיבה בבית משפט השלום ברחובות, ביקשה המערערת את פסילתו של כבוד השופט ה' פינשטיין (להלן: "השופט") מן הטעמים של משוא פנים, התעלמות מבקשות שהגישה המערערת וסחבת בניהול התיק. בהחלטתו מיום 11.4.2007, דחה השופט את בקשת הפסילה בקובעו כי אין בה ממש וכי היא אינה מצביעה על חשש ממשי לעיוות דין. השופט הוסיף וקבע כי החלטותיו הן משפטיות וענייניות, ואם סבורה המערערת כי הו אינן נכונות, פתוחה בפניה הדרך להשיג עליהן בדרך של ערעור.

2.ביום 9.5.2007 הגישה המערערת בקשה למתן אורכה להגשת ערעור על החלטה זו. לבקשה צירף בא כוח המערערת אישורים רפואיים המעידים על כך כי לא חש בטוב במשך תשעה ימים ולפיכך נמנע ממנו להגיש את ההליך במועד. המשיבה התנגדה לבקשה. בתגובתה מיום 15.5.2007 טענה כי אין בבקשת המערערת כל הסבר לעובדה כי הבקשה לא הוגשה מיד לאחר חופשת המחלה של בא כוח המערערת אלא רק ביום 9.5.2007 ועוד טענה הבקשה אינה מגלה סיכוי גבוה לקבלת הערעור.

3.בהחלטתה מיום 11.6.2007, דחתה כבוד הרשמת את בקשת המערערת בקובעה כי במקרה דנן אין טעם מיוחד מוגבר הנדרש לצורך מתן ארכה להגשת ערעור בעניין פסלות. עוד קבעה כבוד הרשמת כי עיון באישורים הרפואיים שצירף בא כוח המערערת מעלה כי הוא לא היה כשיר לעבוד עד ליום 27.4.2007, ומשכך לא ברור מדוע הוגשה הבקשה למתן אורכה להגשת ערעור רק ביום 9.5.2007. הרשמת הוסיפה וקבעה כי על פני הדברים נראה שסיכויי ההליך אינם גבוהים. ביום 21.6.2007 הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת ובהחלטתה מיום 26.6.2007, דחתה הרשמת את הבקשה בקובעה כי הדרך להשיג על החלטת רשם הינה באמצעות הגשת ערעור, בכפוף למועדים הקבועים בחוק.

4.על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי. לטענת המערערת, האיחור בהגשת הערעור נבע מכך שבא כוחה נפגע בידיו בעקבות נפילה ולא היה מסוגל לעבוד כלל מיום 19.4.2007 ועד ליום 27.4.2007. יתירה מכך, טוענת המערערת כי גם לאחר חופשת המחלה היה לבא כוחה קושי לעבוד באופן רגיל משום שסבל כאבים עזים ומשום שידיו היו חבושות והתחבושות הורדו רק ביום 7.5.2007. מיד עם הסרת התחבושות, כך נטען, הכין בא כוח המערערת את הבקשה והגישה ביום 9.5.2007. המערערת מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור גבוהים מאוד. לטענתה לא נימק השופט כנדרש את החלטתו בעניין הפסילה ועובדות המקרה, כך נטען, מוכיחות כי השופט נהג שלא כדין וגרם נזק למערערת ולפיכך, יש להאריך את המועד להגשת הערעור ולאפשר למערערת להשמיע טענותיה בסוגית הפסילה.

5.דין הערעור להידחות משום שהוא אינו מגלה עילה ראויה להתערבות בשיקול הדעת המסור לרשמת לעניין הארכת מועדים. הרשמת עמדה בהחלטתה על הצורך להראות טעם מיוחד מוגבר המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת פסלות. בנסיבות דנן לא נמצא לה לרשמת טעם לאיחור בהגשת הערעור וכמו כן, סברה ובצדק כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. נוכח מסקנותיה אלה דחתה הרשמת את הבקשה וכאמור לא מצאתי עילה כלשהי להתערב בכך.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ד' אב, תשס"ז (19.07.07).