פאר ויסנר - יו"ר מפלגת הירוקים ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית – כב' השופט מישאל חשין

פסק-דין

1.מפלגת "הירוקים לאיכות החיים והסביבה בישראל" (להלן: המפלגה) הגישה ביום 11.12.2002 את רשימת המועמדים שלה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה – 16 (להלן: וועדת הבחירות). היא ביקשה כי כינוי הרשימה יהיה "הירוקים". ועדת הבחירות החליטה (ביום 2.1.2003) על אישור הרשימה וכינויה, כאמור בסעיף 63 חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט – 1969 (להלן: החוק).

2.ביום 5.1.2003 פנתה המפלגה לוועדת הבחירות בבקשה דחופה לשינוי כינויה של הרשימה כך שבמקום "הירוקים" ירשם "הירוקים – להגנת איכות הסביבה". ביסוד הבקשה עמדה הטענה כי קיים חשש להטעיית הציבור ולבלבול בין הכינוי "הירוקים" ובין מפלגת "עלה ירוק". יו"ר ועדת הבחירות, כב' השופט מ' חשין, דחה את הבקשה. הוא קבע, כי נוכח מועד הגשת הבקשה (לאחר אישור הרשימה כאמור בסעיף 63 לחוק) אין בידו לקבל את הבקשה.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפנינו. המפלגה חוזרת וטוענת כי אם לא ישונה כינויה כמבוקש יגרם לה נזק שכן עלול להיווצר בלבול בינה ובין הרשימה מטעם מפלגת "עלה ירוק". עוד נטען כי אין כל חשש לפגיעה באינטרס הציבור או בזכותו של אחר אם יתוקן הכינוי כמבוקש. יו"ר ועדת הבחירות - הוא המשיב – המליץ בפני בית המשפט לקבל את הערעור. הוא קבע כי המדובר במקרה חריג ונדיר בו השם שאושר למפלגה אכן עלול להטעות את הציבור ואילו קבלת הערעור לא תפגע באיש ולא תשבש את היערכותה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. בא כוח מפלגת "עלה ירוק" לא התנגד אף הוא לקבלת הערעור.

4.לאחר שעיינו בחומר ושמענו את טענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. כאמור בסעיף 63 לחוק, מאשרת ועדת הבחירות את רשימות המועמדים לא יאוחר מהיום ה – 25 שלפני הבחירות. ממועד זה, לא קנה יו"ר ועדת הבחירות סמכות לקבל בקשה מעין זו לשינוי הכינוי. גם הוועדה עצמה לא קנתה סמכות כזו (וראו גם סעיף 65 לחוק) שעה שלא פעלה כאמור בהליך המיוחד הקבוע בסעיף 142 לחוק המאפשר לה להאריך מועדים בנסיבות מסוימות. במצב דברים זה, אין בעמדת הצדדים בערעור כדי לגבור על הוראות החוק ואין מנוס מדחיית הערעור. כשם שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כפוף לחוק ואינו רשאי להתעלם ממנו, כך גם אנו כפופים לחוק ואיננו רשאים להתעלם ממנו. זהו שלטון החוק ולא שלטון האדם (או השופט).

ניתן היום, ה' שבט, התשס"ג (08.01.03).