שרה-שלומית סטרוגנו נ' לשכת עורכי הדין בישראל

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.לפנינו עתירה לצו על תנאי שיורה למשיבה ליתן לעותרת רישיון עריכת דין. לחילופין מבוקש ליתן טעם מדוע לא תתיר המשיבה למבקשת לעסוק לעת עתה במקצוע עריכת הדין. לחילופי חילופין מבוקש להורות למשיבה על שינוי מתכונת בחינת ההסמכה בעל-פה, כך שתהיה סבירה ומידתית ולא תפלה בין הנבחנים.

2.העותרת ניגשה לבחינות ההסמכה בעל-פה של לשכת עורכי הדין בישראל. לטענתה, בסיום הבחינה נאמר לה על-ידי הצוות הבוחן כי עברה את הבחינה בהצלחה. עם זאת, לאחר בדיקה בתיקה האישי באתר האינטרנט של המשיבה, גילתה העותרת כי נרשם שנכשלה בבחינה זו. אף לאחר פניותיה למשיבה ובירורים עם הצוות הבוחן, סירבה המשיבה להעניק לה את הרישיון בטענה שנכשלה בבחינה.

3.העותרת טוענת לאי סדרים במהלך הבחינה, ולהפליה בין הנבחנים. כמו כן טוענת העותרת לפגיעה בזכות הקניין שלה בשל מתכונתה הנוכחית של הבחינה בעל-פה. בנוסף היא טוענת כי המשיבה פוגעת בזכות העיון ובחופש המידע שלה בסירובה למסור לידה מסמכים הנוגעים לעניין.

4.דין העתירה להידחות על הסף. עסקינן בהחלטה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה-2005 מקומה של תקיפת החלטה לפי חוק זה הינו בית המשפט לעניינים מנהליים. לרשות העותרת עומדת אפוא דרך חלופית לקבלתו של סעד שבה עליה לנקוט, ככל שרואה היא עילה לכך.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ל' בתשרי תשס"ו (2.11.05).