מינה רדייב נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת – שאינה מיוצגת – מבקשת להשיג על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 26044-08-20), בגדרו נדחה ערעורה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל 23242-04-19).

כידוע, "אין בית משפט זה משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. בתי הדין לעבודה הם בעלי מומחיות מיוחדת בתחום משפט העבודה, והתערבות בפסיקתן של ערכאות אלה תיעשה רק במקרים חריגים ובמשורה – מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, וכאשר שיקולי הצדק מחייבים התערבות שיפוטית" (בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה, בפסקה 7 (20.7.2017); וראו גם בג"ץ 3542/20 עובד נ' המוסד לביטוח לאומי, בפסקה 4 (14.6.2020); בג"ץ 8040/18 סיידרוב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בפסקה 3 (30.1.2019); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 9215/18 לחמניה טריה ג'וני בכרם בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (10.1.2019)). על רקע הלכות אלה, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים להתערבותנו בעניינה הפרטני של העותרת.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ז באדר התשפ"א (1.3.2021).