רמה איונוב ואח' נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרת 1, יהודייה, עלתה לארץ מכוח שבות ב-1998. העותר 2 הוא בנה של העותרת 1. העותרת 3 היא אשתו של העותר 2. העותרים 4­5 הם ילדיהם של העותרים 2­3. העתירה שבפנינו עניינה בקשתם של העותרים 2­5 לעלות גם הם לארץ מכוח שבות.

2.העותר 2 הגיש בקשה לאשרת עליה. הבקשה נדחתה, נוכח הצהרתו של העותר 2 בשאלון עלייה שמילא כי הוא הוטבל כנוצרי ו"נחשב כנוצרי". העותרים הגישו עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 7240/01). העתירה נדחתה בנימוק שהיא"אינה בשלה", שכן לא היו בפני המשיב נתונים מספיקים להכריע בעניין, ומאידך היה ברשותו מסמך שהצביע לכאורה כי העותרים אינם זכאים לעלות לישראל (פסק דין מיום 20.11.03). העותר 2 הגיש בקשה נוספת לאשרת עלייה, וגם היא נדחתה עקב הצהרתו הנזכרת לפיה הוא הוטבל כנוצרי. העתירה הנוכחית הוגשה ביום 28.11.04. לאחר הגשת העתירה החליט המשיב לערוך שימוע לעותרת 1. בשימוע טענה העותרת 1 כי העותר 2 לא הוטבל כנוצרי. בתגובה מקדמית לעתירה מיום 17.9.07 טען המשיב, כי בדין נדחתה הבקשה משום שהעתר 2 הצהיר כי הוא נוצרי. העותרים הגישו תגובה ביום 6.12.07, בה נטען כי העותר 2 סבר בעבר בטעות כי הוא הוטבל כנוצרי, אך לאמיתו של דבר לא כך היה.

3.ביום 10.12.07 ביקשו העותרים, בהסכמת המשיב, כי יתאפשר להם להגיש בקשה נוספת לאשרת עלייה. בקשה זו אמורה להתייחס לזכויות העותרים כבני משפחתה של העותרת 1, לפי סעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950, בעוד שבקשות שהוגשו בעבר התבססו, ככל הנראה, על זכויותיו הנטענות של העותר 2 עצמו כיהודי. הבקשה החדשה אמורה היתה להיות מוגשת לשגרירות ישראל במוסקבה. ביום 3.3.09 הודיע המשיב כי טרם הוגשה בקשה כאמור. בהודעות מימים 11.3.09 ו-28.4.09 מסרו העותרים, כי לשם הגשת הבקשה זקוק העותר 2 לדרכון רוסי, אך הרשויות אינן מנפיקות לו דרכון עקב חובות בהן הוא שרוי. בהחלטתי מיום 26.5.09 (בעקבות החלטה קודמת) ניתנה לעותרים ארכה עד ליום 27.8.09 לשם הגשת הודעת עדכון בעניין זה. נאמר בהחלטה כי מדובר בארכה אחרונה. ביום 23.8.09 הודיעו העותרים כי טרם עלה בידיהם להגיש את הבקשה החדשה לאשרת עלייה וכי הם מעוניינים בארכה נוספת לשם כך.

4.מצב הדברים הוא, איפוא, כי העותרים פועלים בהסכמת המשיב להגשת בקשה חדשה לאשרת עלייה. מן הראוי לאפשר את מיצויו של מסלול זה. אין סיבה להותיר את העתירה תלויה ועומדת, וזאת בין השאר נוכח הזמן שחלף וההתפתחויות שארעו מאז הוגשה העתירה. אם וכאשר יגישו העותרים בקשה חדשה, וככל שהחלטת המשיב בבקשה לא תהיה לרוחם, יוכלו הם לשוב ולפנות לבית משפט זה, אם תהיה בידם עילה לכך.

5.העתירה נמחקת.

ניתן היום, ה' באלול התשס"ט (25.8.2009).