ורד רוטנברג ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

1.בעתירה שלפנינו השיגו העותרים על החלטת המשיב 1 (שר הפנים) שלא להאריך להם את המועד להגשת תביעה בהתאם לסעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"א-1965. לטענתם, החלטת המשיב 1 ניתנה ללא שהוצגו בפניו הפרטים המלאים בנוגע למצבם האישי של כל אחד מן המבקשים ומבלי משרד הפנים דרש מהם הבהרות בנוגע לכך. בתגובתו לעתירה מיום (22.6.05), הודיע המשיב 1 על הסכמתו, לפנים משורת הדין, לבחון מסמכים נוספים אודות מצבם של העותרים ולבדוק האם יש בהם להצדיק שינוי בהחלטתו לדחות את בקשת העותרים להארכת מועד.

2.לאור זאת, מבקשים העותרים, בהסכמת המשיב 1, למחוק את העתירה בלא לפסוק להוצאות. המשיבות 2 ו-3 מבקשות לדחות את העתירה, וכן לחייב את העותרים בהוצאותיהן. לשיטתן, הפגם בבקשה להארכת מועד נבע ממחדלם המקורי של העותרים, ומלכתחילה לא היתה הצדקה לעתירה.

3.לאחר שקילת טענות הצדדים אנו קובעים כי יש למחוק את העתירה, שנתייתרה לאור עמדתו העדכנית של המשיב 1.

העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א בסיון תשס"ה (28.6.05).