ורה דרונוב ואח' נ' משרד הפנים מינהל האוכלוסין

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותרת 2, ילנה פטרכינה (להלן: העותרת), היא בתה של עותרת 1, ורה דרונוב, ואמו של עותר 3, אלכסיי רימרב, יליד 1982. ורה ואלכסיי עלו לישראל בשנת 1993 לאחר שהציגו מסמכים בדבר יהדותם.

בשנת 2001 פנתה העותרת עם בעלה, רוסי נוצרי, לשגרירות ישראל במוסקבה והגישה בקשה לעלות לישראל. בשאלון אותו מלאה העותרת היא הצהירה על היותה נוצרייה והוסיפה את אלה: "בכנסיה מבקרים לעיתים קרובות. מגיעים לטקסים וגם בימי שבתון, לפעמים שומרים על צום הפסח, מגיעים לווידוי באופן קבוע, הולכים לכנסיה לטקסים של טבילות".

כידוע, קובע סעיף 1 לחוק השבות התש"י-1950 כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה", ואת ההוראה הזו משלים סעיף 2(א) לחוק האזרחות התשי"ב-1952, לאמור, יהודי שעלה לישראל מכוח שבות, יהיה לאזרח ישראלי. באשר להגדרתו של "יהודי", נקבע בסעיף 4ב' לחוק כי זהו מי ש"נולד לאם יהודיה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת ".

מאז ניתנה אותה ההצהרה של העותרת בדבר היותה נוצרייה, היא הציעה הסברים שונים כדי ליישבה, לעיתים תוך תליית קולר האשם בנציגות הישראלית בחו"ל. הסברים אלה, לאחר שנבדקו, לא קנו אחיזה בליבו של המשיב, ואיננו סבורים כי שגה בכך. בנסיבות אלו דינה של העתירה להדחות, וכך אנו עושים.

על דעת בא-כוח המשיב, תידחה הרחקת העותרת מן הארץ ל-60 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' בטבת התשס"ח (17.12.07).