גזמאוי אחמד עבד אל אלאה נ' שר הפנים - משרד הפנים חדרה ואח'

פסק-דין

1.העתירה שבפנינו עניינה החלטת המשיב 1 הדוחה את בקשת העותר, אזרח ותושב ישראל, למתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לאשתו, תושבת האזור (להלן: הבקשה). כעולה מן העתירה, בני הזוג נישאו בשנת 1998 ובחודש ינואר 2001 הגיש העותר בסניף משרד הפנים בעיר חדרה את הבקשה לפי סעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). ביום 12.10.2004 נמסר לעותר כי הבקשה סורבה עקב אי המצאת מסמכים הדרושים למשיב 1 לשם בירורה. מכאן העתירה שבפנינו.

2.דין העתירה להידחות על הסף. הסמכות לדון בהחלטות המשיבים בנוגע לרישיונות ישיבה ועבודה לפי חוק הכניסה לישראל מסורה לבית המשפט לענינים מינהליים על פי סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים התש"ס-2000. בהתקיים סעד חלופי זה, אין מקום להגשת עתירה זו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ז טבת, תשס"ה (29.12.2004).