נדיה קאסם ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים לאיחוד משפחות.

העותרת 1 הינה אזרחית ישראל שנישאה בשנת 1998 לעותר 2, תושב האזור. בשנת 2000 נכנסו העותרים להליך המדורג והעותר 2 קיבל מעמד ארעי בישראל.

בשנת 2004 התגרשו העותרים זה מזו ולטענתם עוד באותו יום גישרו על המחלוקות ביניהם ונישאו שוב. דא עקא, בשל גירושיהם הופסק ההליך המדורג ונשלחה לעותרים הודעה על כך. על רקע זה הוגשה העתירה שבפנינו.

כעולה מהודעה מיום 27.6.06 מטעם המשיב לאור טענת העותרים בדבר נישואיהם המחודשים הם התבקשו להמציא למשרד הפנים אישור על נישואיהם. אישור זה הועבר למשרד הפנים בחודש אפריל 2005 וכשלושה חודשים לאחר מכן ניתן לעותר 2 אישור שהיה בישראל. בקשה שהגישו העותרים אך לאחרונה להארכת אישור השהיה של העותר 2 בישראל, כך מוסר בא כוח המשיב, הועברה לשם קבלת חוות דעת המשטרה וגורמי הביטחון.

בא כוח העותרים מסכים למחיקת העתירה בכפיפות לפסיקת הוצאות.

הנה כי כן, העותרים שבו ונכנסו אל ההליך המדורג לאיחוד משפחות ובקשתם להארכת אישור השהיה של העותר 2 בישראל גם היא מטופלת כמקובל. לפיכך, אנו מקבלים את עמדת המשיב כי העתירה אינה אקטואלית עוד ודוחים אותה.

הדיון בעתירה שנקבע ליום 5.7.06 מבוטל.

לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ו (2.7.06).