זוהיר פחמוי ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרים כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים כי יינתן להם צו ביניים אשר יורה למשיבים להימנע מלהרחיק את העותר 1 מישראל עד להכרעה בעתירה.

העותרת 2 הינה אזרחית ישראל הנשואה לעותר 1, תושב האזור יליד 1952. העותר 3 הוא בנם המשותף. העותרים טוענים כי הגישו בקשה לאיחוד משפחות לפני יום 12.5.02, אך טרם נענו. מכאן עתירתם.

המשיבים טוענים בתגובתם כי דין העתירה להידחות על הסף. זאת, משום שלדבריהם בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה רק ביום 9.6.04 ונדחתה בו ביום, על פי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 (להלן: החוק). כן טוענים המשיבים כי העתירה מוקדמת, משום שבעקבות שינוי המצב המשפטי עם חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)(תיקון), התשס"ה-2005 (להלן: התיקון לחוק), יש באפשרות העותרים לפנות בבקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר תיבחן על פי הוראות התיקון לחוק. לדברי המשיבים, נראה לכאורה כי עניינם של העותרים נכנס לגדר החריגים המפורטים בתיקון לחוק.

דין העתירה להידחות על הסף. לא עלה בידי העותרים להראות כי אכן הגישו בקשתם לאיחוד משפחות לפני יום 12.5.02, כטענתם. מתגובת המשיבים עולה כי בקשתם הוגשה לאחר שעוגנה מדיניות הממשלה בעניין אי טיפול בבקשות לאיחוד משפחות בחוק ונדחתה על פיו. כיום פתוחה הדרך בפני העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר תיבחן על פי הוראות התיקון לחוק, ובכלל זה תיבדק גם תחולתו של החריג הקבוע בסעיף 3(1) לחוק המתוקן על עניינם.

אשר על כן, העתירה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, כ"ח באלול התשס"ה (2.10.2005).