שירין מחמד חסין שחאדה ואח' נ' הוועדה ההומניטארית המייעצת לשר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

עתירה להסדרת שהותה של עותרת 1, אימם של עותרים 3-2 (להלן: העותרת), בישראל.

על פי האמור בעתירה, העותרת, ילידת ירדן, מתגוררת בשטח מדינת ישראל עם שני ילדיה. לאחר פטירת בעלה, הגישה העותרת בקשה לוועדה ההומינטארית לקבלת מעמד – בקשה שטרם הוכרעה. ביני לביני, ניתן לעותרת רישיון שהיה זמני בישראל שחודש אחת לתקופה. תוקפו של ההיתר האחרון פוקע היום, 7.2.2017. ביום 31.1.2017 פנתה העותרת למשיבה 2 להארכת רישיון השהייה שניתן לה. בתגובה נמסר לה, כי על פי הנחיות חדשות לא יוארכו רישיונות זמניים; כי עם מות בעלה הופסק הליך הטיפול בבקשתה, וכי בהיותה תושבת האזור באפשרותה לפנות למשיבה 1. עוד נמסר לה כי באפשרותה להגיש ערר על ההחלטה בתוך 21 ימים. העותרת הגישה ערר ביום 1.2.2017, אך טרם התקבלה תשובה ולכן הוגשה העתירה.

דין העתירה להידחות על הסף. כאמור במכתב מטעם רשות האוכלוסין וההגירה (נספח 1 לעתירה), באפשרות העותרת לערור בכתב על ההחלטה. עולה כי ערר כאמור הוגש, אך טרם נענה. בנסיבות כאלה, טרם מוצו ההליכים על ידי העותרת בטרם פניה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. בין היתר, נראה כי היה באפשרותו של בא-כוחה לפנות למשיבים פעם נוספת בטרם הגשת העתירה, ובכל מקרה להדגיש בפניהם את הקושי הזמני שנוצר בעניינה של העותרת. עוד נראה, ומבלי להביע עמדה, כי ניתן היה, למצער, לבקש מהמשיבים הארכת תוקפו של היתר השהייה הנוכחי עד לקבלת תשובה לערר שהוגש. חזקה על המשיבים כי היו שוקלים בענייניות ובנפש חפצה פניות מעין אלה. מכל מקום, משלא נעשו – אין מקום להידרש לעתירה.

העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א בשבט התשע"ז (7.2.2017).