עמוס ליאור נ' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1.לפנינו עתירה למתן צו על תנאי בת משפט אחד: "אני מבקש שהיועץ המשפטי לממשלה יגיש תביעות פליליות נגד המעורבים במה שקרה לאשתי ז"ל ולי".

2.לעתירה צורפו כנספחים שני מכתבים שכתב העותר ליועץ המשפטי לממשלה. המכתבים מגוללים על גבי שבעה עמודים, בכתב יד צפוף ובאופן מקוטע ובלתי סדור, שלל טענות מטענות שונות לגבי התרחשויות שאירעו לפי הנטען לעותר ולאשתו המנוחה, אשר קשה מאוד להבין את פשרן.

3.למותר לציין כי העותר, שאינו מיוצג, לא פירט מיהם הגורמים שאותם הוא מבקש להעמיד לדין, מהם ההליכים הקודמים בהם נקט בענין, מה הייתה תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה למכתביו וכן כל מידע רלוונטי אחר. זאת ועוד, העותר לא הביא אף נימוק או עילה להצדקת התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להעמדה לדין, שממילא נקבע כי תיעשה במקרים נדירים בלבד, בהם נפל בהחלטתו "פגם מהותי ואקוטי, שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי" (בג"ץ 1571/14 מואטי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 13 (14.5.2014)).

4.בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית העתירה על הסף.

ניתן היום, א' בשבט התשע"ו (11.1.2016).