מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
משה מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
פסק הדין בבג"ץ 1846/20 ניתן ביום 10 במרץ 2020.
ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 10 במרץ 2020.
- בית המשפט
- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- מקרה
- בג"ץ 1846/20
- נפתח
- 2020
- ניתן
- 10 במרץ 2020
- משך
- שני עמודים
ההרכב
- ד' ברק-ארז
- מ' מזוז
- ע' ברון
כך מצטטים את פסק הדין.
בג"ץ 1846/20 משה מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (10.3.2020)
הנוסח המלא של פסק הדין.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ 1846/20
לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז · כבוד השופט מ' מזוז · כבוד השופטת ע' ברון
העותר: משה מכלוף
נגד
המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה · 2. בית המשפט העליון · 3. בית המשפט המחוזי באר שבע · עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותר: עו"ד יצחק בורובסקי
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
1.העותר הורשע, על פי הודאתו, על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת ש' חביב) (ת"פ 48556-10-15) בביצוע שורה של עבירות מע"מ והוטלו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 200,000 ₪.
2.העותר ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י' רז לוי, י' ייטב ו י' ליבדרו) (עפ"ג 41895-07-19) דחה את הערעור על הכרעת הדין. על אף שנקבע שגזר הדין אינו נוטה לחומרה, הוחלט להקל בעונשו של העותר נוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה ובכלל זה מצבו הרפואי, והוטלו עליו 25 חודשי מאסר בפועל, חלף 30 החודשים שהוטלו עליו בבית משפט השלום.
3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש העותר בקשה למתן רשות ערעור. בית המשפט העליון דחה את הבקשה תוך שקבע שעניינו של העותר אינו נמנה עם המקרים החריגים במסגרתם תינתן רשות ערעור (רע"פ 996/20).
4.בעתירתו חוזר העותר על שלל טענות שהעלה בפני הערכאות הפליליות שדנו בעניינו וטוען כי "מן הדין לבטל את כתב האישום, לבטל את כל פסקי הדין בעקבותיו, ולהורות כי העותר אדם חופשי הוא, משוחרר ממאסר, מקנס ומכל הערבויות שהופקדו...". כן צורפה לעתירה בקשה למתן צו ביניים שיעכב את ביצועו של עונש המאסר שהוטל על העותר.
5.דין העתירה להידחות על הסף.
6.כידוע, בג"ץ לא יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי משפט אחרים, למעט במקרים של חריגה מסמכות במובן הצר. כלומר, חריגה מסמכות פונקציונלית, במסגרתה בית המשפט הנדון מילא תפקיד שלא הוטל עליו בחוק, ואף זאת רק בהיעדר סעד חלופי. חריג נוסף לכלל זה הוא כאשר מדובר במקרים קיצוניים של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור. הלכה זו מתייחסת הן להליכים אזרחיים והן להליכים פליליים, ובית משפט זה חזר עליה פעמים אין ספור לאורך השנים ואף לאחרונה ממש (ראו בג"ץ 5900/19 שטנגר נ' בית משפט השלום, ראשון לציון (24.9.2019) והפסיקה המאוזכרת בו).
7.דברים אלה יפים גם לענייננו. העתירה הנדונה מכוונת כנגד הכרעותיהן של שלוש ערכאות שיפוטיות שונות, ובמסגרתה מתבקש בג"ץ לדון בעניינו של העותר כערכאה הרביעית. העותר לא הציג כל טענה שיש בכוחה לשכנע כי התרחשה בעניינו חריגה מסמכות פונקציונלית או כי ננקטה כנגדו שרירות קיצונית בתחום מינהלי טהור. על כן דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך להיזקק לטענות העותר לגופן.
8.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י"ד באדר התש"פ (10.3.2020).
בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.
- נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ' פהד ג'בא עראף ו-17ע"א 1366/19 · 12 במרץ 2020
- קייס עבדאלחי מחמד דראגמה נ' שירות הביטחון הכלליבג"ץ 1903/20 · 11 במרץ 2020
- אסלאם עדנאן מוגאהד נ' שופט צבאי משפטאי ואח'בג"ץ 1640/20 · 10 במרץ 2020
- סמדר אירועים בע"מ ואח' נ' שרה חרישע"א 1499/19 · 10 במרץ 2020
- התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'בג"ץ 1853/20 · 10 במרץ 2020
- החברה להגנת הטבע ואח' נ' שר האוצר ואח'בג"ץ 4980/19 · 9 במרץ 2020