מיכאל ורטנסקי נ' בית המשפט העליון, כב' השופט ניל הנדל ואח'

פסק-דין

השופט צ' זילברטל:

1.בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי נורה על ביטולה של החלטת השופט נ' הנדל מיום 5.3.2014 (בשג"ץ 1253/14) במסגרתה נדחה ערעורו של העותר על החלטת הרשם ג' שני מיום 29.1.2014 (בג"ץ 728/14), בה התקבלה באופן חלקי בקשתו לפטור מאגרה. יצוין, כי ביום 10.3.2014 נדחתה עתירה זו לגופה.

2.לטענת העותר החלטת השופט הנדל בערעורו ניתנה "בהעדר סמכות – בניגוד לדין" וכשהוא מצוי "בניגוד אינטרסים, מובהק", זאת מאחר שהשופט הנדל דן בערעורו זה על אף שהוא נמנה על מותב השופטים שדחה ביום 6.5.2013 עתירה נוספת אותה הגיש העותר (בג"ץ 2239/13). כמו כן, העותר מעלה טענות שונות, המצביעות לטענתו, על מחדלים בהתנהלות רשמי בית המשפט העליון והשופטים הדנים בערעורים על החלטותיהם בענייני פטור מאגרה. בנוסף, העותר שב על טענותיו שהועלו במסגרת בג"ץ 2239/13 אשר עניינן בקשתו להורות למשטרה לחקור מעשה זיוף אותו הוא מייחס לרשמת בית משפט למשפחה. כאמור, ביום 6.5.2013 נדחתה עתירתו זו, ואין מקום לשוב ולהידרש לטענות אלו.

3.דין העתירה להידחות על הסף, מאחר שהיא אינה מגלה כל עילה להתערבות. לא הייתה כל מניעה שהשופט הנדל ידון בעניינו של העותר. העובדה ששופט דן בעניין אחר של אותו בעל דין אינה, כשלעצמה, מקימה עילת פסלות (השוו: ע"פ 226/10 שירותי אשכנזי אילת בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (17.1.2010); ראו גם: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 262 (2006)). העותר לא הצביע על עילה או נסיבה אשר יש בה להצדיק את פסלות השופט הנדל, מלבד העובדה שהשופט הנדל דן בשני הליכים שונים (מבין רבים נוספים) אותם הגיש העותר לבית משפט זה.

באשר ליתר טענותיו של העותר הרי שהן כלליות ונעדרות תשתית עובדתית קונקרטית. כבר נפסק כי "הפונה לבית המשפט הגבוה לצדק נדרש להציג מקרה קונקרטי ולבסס את עתירתו על נתונים עובדתיים מוצקים" (בג"ץ 2689/12 לוין נ' המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (16.4.2012)), תשתית כאמור לא הוצגה במקרה דנא.

אשר על כן, העתירה נדחית.

נוכח דחיית העתירה בהיעדר עילה, ממילא דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות גם כן.

ניתן היום, ב' בניסן התשע"ד (2.4.2014).