אלזה מיטקו ואח' נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

העותר 3 לא הראה בסיס ראייתי לקבלת מעמד בישראל מכוח שבות. אמו של העותר 3 נכנסה לישראל לאחר שהוכרה כנכדה של יהודי ואילו לעותר 3 שהוא בגיר ונין ליהודי סירב המשיב ליתן מעמד בהיעדר עילה על פי חוק השבות. בעתירה ניסה בא-כוח העותרים לטעון כי מעמדה של העותרת 1 אינו כמעמד של נכדה של יהודי אלא שהיא עצמה בת לאם יהודיה ולפיכך זכאית לשבות. לעניין זה לא עלה בידי העותרים להביא ראייה ולו ראייה מנהלית כלשהי. בעתירתם הסתמכו על תעודות משוחזרות, האחת תעודת לידה משוחזרת של אם העותרת 1 לפיה היא בת לאם ואב יהודים והשניה תעודת לידה משוחזרת של דודתה של העותרת 1; תעודות שהוצאו בשנת 1990 ומעוררות קושי על פניהן. במיוחד כך כיוון שהרישום בתעודה אינו זהה לרישום בתעודת הלידה של העותרת 1 ושל אחותה ואף שונה מהרישום שבספר המרשם ביחס לאם העותרת 1.

העותר 3 נכנס לישראל באשרת תייר מסוג ב/2 ומשלא עלה בידו לבסס את טענתו כי הוא זכאי לאזרחות מכוח שבות, עליו לצאת את הארץ.

אין באמור כדי למנוע מבא-כוח העותר 3 להציג למשיב ראיות חדשות אם וככל שיש בידו להשיגן כדי לבסס את טענותיו ואלו יבדקו עם הגשתן.

בכפיפות לאמור העתירה נדחית, והעותר 3 יעזוב את ישראל עד ליום 01.02.2010.

ניתן היום, י"ז בחשון התש"ע (04.11.2009), בפני

באי-כוח הצדדים.