וליד נימר דקה נ' ראש הממשלה ואח'

פסק-דין

העותר, אזרח ישראל, היה האחראי לחוליית טירור אשר חטפה ורצחה, בשנת 1984, את החייל משה תמם ז"ל. בחודש מארס 1987 הרשיע בית המשפט הצבאי בלוד את העותר בגין חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל ובעבירות נוספות, וגזר עליו מאסר עולם. בקשתו של העותר לחנינה נדחתה בידי נשיא המדינה בשנת 1998, ועתה מבקש הוא כי המשיבים ימליצו לפני נשיא המדינה כי יחון אותו או יקצוב את עונשו.

העתירה הוגשה לבית המשפט בחודש מארס 2001, ובחודש יולי המליץ שר הביטחון לפני הנשיא, פעם נוספת - על דעתם של הפרקליט הצבאי הראשי והרמטכ"ל - כי יש לדחות את בקשת העותר. נשיא המדינה טרם החליט בבקשה.

משניתנה המלצת שר הביטחון ממילא נענתה בקשתו של העותר ודין עתירתו דחייה.

למעלה מן הצורך נוסיף, כי גם לגופם של הדברים לא מצאנו עילה להתערב בהמלצתו השלילית של שר הביטחון. אין לנו אלא לחזור על דברים שאמרנו בבג"ץ 7044/97 זהרה נ' הרמטכ"ל (לא פורסם) כי העותר, בהיותו אזרח ישראל החב חובת נאמנות למדינה, ראוי כי נראה את מעשיו בחומרת-יתר. הקלה בעונש הינה, בעיקרה, מעשה חסד, והעותר לא הראה טעם טוב כי ייעשה עימו חסד. ראו עוד: בג"ץ 706/94 שפרה רונן נ' אמנון רובינשטיין, פ"ד נג(5) 389; בג"ץ 7511/00 יונס נ' ראש הממשלה ושר הביטחון (לא פורסם).

העתירה נדחית בלא שראינו צורך לשמוע טיעון על-פה מפי בעלי-הדין.

לבקשת העותר במכתבו מיום 23.5.2001, יוחזרו לו שלושת המיסמכים שנספחו לתגובתו מיום 23.5.2001. העתק מאותם מיסמכים נותר בתיק.

היום, י"ז באב תשס"א (6.8.2001).

שופטשופטתש ופטת