דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

שאהר אל-ג'מאעאת נ' בית המשפט השלום בירושלים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2446/06 ניתן ביום 19 במרץ 2006.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

לאור כל האמור, העתירה נדחית על הסף.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 19 במרץ 2006.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2446/06
נפתח
2006
ניתן
19 במרץ 2006
משך
3 עמודים

ההרכב

  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן
  • עדנה ארבל

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2446/06 שאהר אל-ג'מאעאת נ' בית המשפט השלום בירושלים ואח' (19.3.2006)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2446/06

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר: שאהר אל-ג'מאעאת

נגד

המשיבים: 1. בית המשפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) · 2. מדינת ישראל · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד רשאד זועבי

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

במסגרת הליך פלילי המתנהל נגדו בבית-משפט השלום בירושלים, הגיש העותר בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-1982 (ב"ש 8538/05), ובקשה לגילוי ראייה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, תשל"ז-1977 (ב"ש 9093/05). בית-המשפט נעתר למספר בקשות דחייה שהוגשו מטעם בא-כוח העותר, ולבסוף, נקבע הדיון בשתי הבקשות ליום 5.1.06. בא-כוח העותר לא התייצב לדיון זה, ועורך-דין אחר מטעם הסנגוריה הציבורית הודיע כי אי-התייצבותו נובעת ממחלה. בהמשך, ביקש אותו עורך-דין מבית-המשפט לדחות את הדיון, ואולם, בקשתו זו סורבה, והדיון בשתי הבקשות התקיים כמתוכנן, בהעדרם של העותר ובא-כוחו. בסופו של יום, דחה בית-המשפט בהחלטתו מיום 5.1.06 את שתי הבקשות.

העורר עתר לבית-המשפט המחוזי בירושלים כנגד ההחלטה לדחות את הבקשה לעיון בחומר חקירה, מכוח הוראת סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, המעגן את זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה וקובע: "על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד". הדיון בערר נקבע ליום 12.2.06. לאחר הגשת הערר, הודיעה המשיבה 2 לבית-המשפט כי היא מסכימה לבקשת העותר לביטול ההחלטה שניתנה בבקשה לעיון בחומר החקירה, ומבקשת להורות, כי הדיון בבקשה יוחזר לבית-משפט השלום, לצורך דיון בה במעמד שני הצדדים. משיבה 2 הדגישה, כי הסכמתה זו מתייחסת אך ורק להחלטה הנוגעת לעיון בחומר החקירה, ואינה חלה על ההחלטה בעניין הראייה החסויה.

נוכח הסכמת המשיבה 2, הורה בית-המשפט המחוזי ביום 12.2.06, כי החלטתו של בית-משפט השלום הנוגעת לשאלת העיון בחומר החקירה – תבוטל, וכי הבקשה תוחזר לבית-המשפט השלום לדיון בה במעמד שני הצדדים.

בגדר עתירה זו, נתבקש צו על-תנאי, שיורה על ביטולה של ההחלטה הדוחה את בקשת העותר לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, ועל החזרתה לדיון במעמד שני הצדדים בפני בית-משפט השלום.

דין העתירה להידחות. כידוע, לא ניתן לערער על החלטות ביניים הניתנות במסגרת הליך פלילי, ועל תקיפתן של החלטות אלה להיעשות בעת הגשת הערעור על פסק-הדין (השוו: בג"צ 9018/05 יצחק זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ואח', לא פורסם; בג"צ 11727/04 זיו רזניק נ' כבוד השופטת קלרה רג'יאנו, לא פורסם; בג"צ 8986/05 פרי דדון אוחנה נ' לילי יונג-גפר, שופטת בית-משפט השלום בנצרת ואח', לא פורסם; בג"צ 2751/05 יגאל ג'רבי ואח' נ' בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ואח', לא פורסם). חריג לכלל דיוני זה קבוע בסעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לערור על החלטת-ביניים שניתנה בגדרו של הליך פלילי, באם עניינה של זו הוא עיון בחומר חקירה. על החלטות ביניים אחרות - ובכלל זה החלטות העוסקות בגילוין של ראיות חסויות - לא ניתן לערער, ומקומן להתברר, כאמור, במסגרת הערעור על פסק-הדין. העותר – המודע, ככל הנראה, לכלל דיוני זה – לא ערר על ההחלטה שנתן בית-משפט השלום לפי סעיף 45 לפקודת הראיות בפני בית-המשפט המחוזי, והמסקנה המתבקשת מכך היא, כי העתירה שבפני אינה אלא ניסיון לעקוף את הכלל המונע ערעור על החלטות ביניים על דרך של הגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק, ואת זאת לא אוכל להתיר.

לאור כל האמור, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ט באדר תשס"ו (19.3.2006).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים