מירזוייב מוזפר נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

פסק-דין

שהותו של העותר בארץ התבססה על היותו בן זוגה של יהודיה בהתאם לסעיף 4א לחוק השבות, תש"י-1950. האשרה שניתנה לעותר נבעה כולה מזכאותה של אשתו.

בית משפט זה אישר את קביעת הגורמים המוסמכים כי שהותה של אשת העותר בארץ מבוססת על מסמכים מזויפים. ומשכך נשמט גם הבסיס לשהותו של העותר בארץ (בג"ץ 1018/99, בג"ץ 7561/98).

באת כוח העותר ניסתה לשכנענו כי הימצאותו רבת השנים בארץ מצדיקה את השארתו כאן וליתן לו אשרת עולה, והוסיפה כי שר הפנים לא ביטל את אזרחותו. מסתבר, שעוד בשנים 2009-2008 נשלחו לעותר מכתבים מהמוסד לביטוח לאומי לפיהם מעמדו בוטל על ידי משרד הפנים. אשתו עזבה את הארץ עוד לפני שנים.

לא מצאנו אפוא כל הצדק, לא חוקי ולא מוסרי, להישארותו של העותר בארץ.

על העותר לעזוב את הארץ תוך 60 יום מהיום.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י' בכסלו תשע"ד (13.11.13).