סולאחה נג'וד סובחי ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

העותרת 1, אזרחית ישראלית, נישאה ביום 30.6.03 לעותר 2, תושב האזור. כיום מתגוררים העותרים בנצרת בבית הוריה של העותרת 1. בשנת 2003 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות ולקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2. ביום 2.9.03 נדחתה בקשתם של העותרים, זאת על פי החלטת הממשלה מיום 12.5.02. בעתירה דנא מבקשים העותרים צו על תנאי וכן צו ביניים אשר ימנע את הרחקתו וגירושו של העותר 2 מן הארץ. בין השאר נטען בעתירה, כי המשיב אינו ניאות לשנות את רישום מצבה האישי של העותרת בתעודת הזהות, ועל כן היא רשומה עדיין כ"רווקה". לאחר הגשת העתירה, הסתבר, כי ביום 30.6.03 שונה רישום מצבה האישי של העותרת, וכעת היא מופיעה כ"נשואה".

לעת הזו, אין אלא לדחות עתירה זו על הסף. בקשתם של העותרים הוגשה לאחר שנתקבלה החלטת הממשלה מיום 12.5.02. לאחר החלטה זו נתקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אשר הוארך ביום 21.7.04 בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשס"ד-2004. בימים אלו תלויות ועומדות בבית משפט זה עתירות התוקפות את החלטת הממשלה וחוקתיותו של החוק. כל עוד לא ניתנה הכרעה בעתירות עקרוניות אלו, אין בית המשפט נזקק לעתירות ממין העתירה דנא ועל כן אין עתירה זו יכולה להתברר עתה. כמו כן, במצב הקיים אין המשיב מטפל בבקשות חדשות לאיחוד משפחות ועל כן אין ביכולתם של העותרים לפנות בבקשה חדשה. ברי, כי במידה ויחול שינוי במצב המשפטי הקיים יוכלו העותרים לחדש פנייתם אל המשיב, ובמידת הצורך אף לפנות לבית משפט זה.

העתירה נדחית, איפוא, על הסף.

ניתן היום, ט"ז באלול תשס"ד (2.9.04).