דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יוסף אללו ואח' נ' ועדת המכרזים של עיריית ירושלים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2570/99 ניתן ביום 27 באפריל 1999.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 27 באפריל 1999.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2570/99
נפתח
1999
ניתן
27 באפריל 1999
משך
3 עמודים

ההרכב

  • שלמה לוין
  • מישאל חשין
  • יצחק זמיר

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2570/99 יוסף אללו ואח' נ' ועדת המכרזים של עיריית ירושלים ואח' (27.4.1999)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2570/99

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין · כבוד השופט מ' חשין · כבוד השופט י' זמיר

העותרים: 1. יוסף אללו · 2. סיעת מרצ - ירושלים החופשית

נגד

המשיבים: 1. ועדת המכרזים של עיריית ירושלים · 2. א. ביטון עבודות עפר פיתוח ובניה בע"מ · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק-דין

העותר מס' 1 הינו חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת מרצ - ירושלים החופשית, והעותרת מס' 2 הינה סיעת מרצ - ירושלים החופשית במועצת עיריית ירושלים.

העותרים קובלים על הליכים מסויימים שהיו בעיריה בעקבות מיכרז פומבי שפורסם, ולטענתם פגמו רשויות העיריה בכללי-יסוד של משפט המיכרזים. בעתירתם מבקשים הם כי ייקבע שהחלטת ועדת המכרזים של העיריה להקים ועדת-משנה בה תיבדק זכותה של המשיבה מס' 2 להשתתף במיכרז הינה החלטה בטלה ומבוטלת, וכי זימון המשיבה מס' 2 לישיבתה של אותה ועדת-משנה הינו פסול הואיל ואותה משיבה - אשר הגישה הצעה במיכרז - לא עמדה בתנאי הסף של אותו המיכרז.

משבאה העתירה לפנינו, החלטנו להוציא צו ביניים האוסר על כינוסה של ועדת-המשנה, ואולם באותה החלטה עצמה ביקשנו את העותרים כי יודיעונו "מה טעם פונים הם בעתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק תחת אשר יגישו תובענה לבית-המשפט האזרחי המוסמך".

תשובתם של העותרים מונחת עתה לפנינו. מסתבר כי העותרים ערים להלכה שנקבעה בפרשת פסטרנק (בג"ץ 991/91, פ"ד מה(5) 50), אך לטענתם מעלה עתירתם נושא חריג ויוצא דופן אשר בעניינו ראוי לו לבית-המשפט הגבוה לצדק כי יאמר את דברו. בהקשר זה מוסיפים העותרים וטוענים כי אין כל חילוקי דיעות ביניהם לבין המשיבים בנושאי עובדה כלשהם, וכי השאלות במחלוקת הינן שאלות משפט אלו ואחרות.

בדקתי אותן "שאלות משפט" שהעותרים טוענים להן, אך לא מצאתי בהן לא נושא חריג ולא נושא יוצא-דופן אשר על-פי מהותם ראויים הם לדיון בבית-המשפט הגבוה לצדק דווקא. העתירה אינה מעלה אלא שאלות-שיגרה בדין המכרזים. אכן, ככל שעולה מכתב העתירה, עשתה עיריית ירושלים שלא כדין ובניגוד לחוות-דעתם המפורשת גם של היועץ המשפטי לוועדת המכרזים וגם של מבקרת העיריה; ואם נכונים הם הדברים, כי אז יש בהם כדי להטריד לא-מעט. ואולם, עובדה זו, כשהיא לעצמה, אין בה כדי להצדיק כי בית-המשפט הגבוה לצדק דווקא ידון בעתירה, הוא ולא בית-המשפט המוסמך לדבר.

אנו מחליטים, איפוא, לדחות את העתירה כעתירה שאינה מצדיקה את התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק, ובה-בעת אנו מפנים את העותרים, אם אך ירצו בכך, אל בית-המשפט המוסמך. כדי לאפשר לעותרים למצות את זכויותיהם, אנו נותנים בזאת צו ביניים ולפיו ייאסר על ועדת-המשנה של ועדת המכרזים של עיריית ירושלים להידרש לעניין נושא הדיון עד ליום 29.4.99 ועד בכלל. אם יגישו העותרים תביעה לבית-המשפט המוסמך, כי אז

יידרש אותו בית-משפט גם לתביעה גם לבקשה למתן צו ביניים, אם תוגש לו בקשה מעין זו.

היום, ו' אייר תשנ"ט (22.4.99).

המשנה לנשיא ש ופטשופט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים