סאברין שלאלדה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.העותרים הגישו עתירה ובה בקשה להורות למשיבים "לבוא וליתן טעם מדוע לא יסדירו את מעמדו" של העותר 2 בישראל, לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ו-"מדוע לא יפעלו [...] לתת קדימות" לבקשתם.

2.מתגובת המשיבים מיום 20.6.2018, עולה כי הוועדה המקצועית לעניינים הומניטאריים בחנה את עניינו של העותר 2 והמליצה לדחות את הבקשה לקבלת רשיון לישיבת ארעי או למתן היתר שהייה, ושר הפנים קיבל המלצת הוועדה והחליט לדחות את בקשתו של העותר 2. על כן, סברו המשיבים כי העתירה התייתרה. העותרים, בתגובה, טענו כי מכיוון שהסעד העיקרי שהתבקש בעתירה היה הסדרת מעמדו של העותר 2, ולא רק מתן החלטה בעניינו, הרי שהעתירה לא התייתרה. אי לכך, מבקשים העותרים להעלות טענות נגד החלטת שר הפנים בעניינם.

3.משניתנה החלטה מנומקת בעניינו של העותר 2, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. ככל שהעותרים מבקשים להשיג על החלטה זו, עליהם לפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו בית המשפט לעניינים מנהליים – בהתאם לאמור בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

4.אשר על כן, העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בחשון התשע"ט (17.10.2018).