מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
בנימין קיסלוק נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח'
פסק הדין בבג"ץ 2643/00 ניתן ביום 10 באפריל 2000.
ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.
התוצאה מכל אלה היא שהעתירה נדחית על הסף.
התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 10 באפריל 2000.
- בית המשפט
- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- מקרה
- בג"ץ 2643/00
- נפתח
- 2000
- ניתן
- 10 באפריל 2000
- משך
- 3 עמודים
ההרכב
- אהרן ברק
- יצחק אנגלרד
- אליעזר ריבלין
כך מצטטים את פסק הדין.
בג"ץ 2643/00 בנימין קיסלוק נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ואח' (10.4.2000)
הנוסח המלא של פסק הדין.
ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2643/00
בפני: כבוד הנשיא א' ברק · כבוד השופט י' אנגלרד · כבוד השופט א' ריבלין
העותר: בנימין קיסלוק
נגד
המשיבים: 1. הסנה חברה לביטוח בע"מ · 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ · 3. בית המשפט העליון · עתירה למתן צו-על-תנאי · בשם · העותר: עו"ד נאסר נסראללה · בשם · המשיבות 1-2: עו"ד חיים קליר
פסק-דין
1.העותר פנה לבית משפט השלום בתביעה, בסדר דין מקוצר, כנגד המשיבות 1 ו2-. הוא ביקש לחייבן בתשלום תגמולי ביטוח שהגיעו לו, לטענתו, מכוח פוליסת ביטוח שנרכשה על ידי החברה בה הועסק (להלן: החברה). תגמולי הביטוח היו אמורים להשתלם לו, על פי טענתו, לעת פיטוריו מן החברה.
בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע כי הפוליסה נפדתה על ידי החברה, בהסכמת העותר. קביעתו זו של בית משפט השלום סמכה, בין השאר, על מסמך חתום על ידי העותר ובידי החברה (להלן: המסמך). בנסיבות אלה, כך נפסק, לא היתה לו לעותר זכאות, על פי הפוליסה, בעת שפוטר.
2.ערעור שהגיש העותר לבית המשפט המחוזי נדחה. ערכאת הערעור שבה ובחנה את המסמך שנחתם בידי העותר ובידי החברה ומצאה אף היא כי אין העותר זכאי לתגמולי הביטוח שהוא דורש (בנוסף לתגמולים ששולמו לו). בית המשפט המחוזי ציין כי לא זו בלבד שהפוליסה נפדתה, כאמור, אלא שהעותר עצמו, בחתימת ידו, אישר על גבי המסמך, כי הוא מוותר על כל תביעה כנגד המשיבות.
כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ואף היא נדחתה. בית המשפט העליון עיין בבקשה, בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, ובתשובת המשיבים, ומצא כי הבקשה אינה מגלה כל שאלה הלכתית בעלת חשיבות כללית המצדיקה ברור ודיון בערכאה שלישית. אף העותר לא טען בבקשתו כי כך הדבר.
עתה מבקש העותר כי בית המשפט הגבוה לצדק ידרש לעניינו. הוא שב ומעלה את הטענות שנבחנו, כאמור, בשלוש ערכאות - ונדחו, ובכלל זה הטענה כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט.
בכל אלה אין ממש.
3.דין העתירה להידחות מן הטעם שטרוניותיו של העותר אינן נושא לבירור בבית המשפט הגבוה לצדק ומשום שהעתירה עצמה אינה מגלה כל עילה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה. בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב, ככלל, בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של חוסר סמכות או טענה כנגד החלטה מנהלית מובהקת (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ואח', פ"ד מא(4) 683). גם לגוף הדברים אין ממש בטענותיו של העותר כי זכויותיו הדיוניות נפגעו. מעיון בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, בערכאות הקודמות, עולה כי לעותר ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות להעלות את טענותיו, בפרוט רב. הפרשנות שבחר להציע למסמך שבחתימתו נבחנה בכל הערכאות ונדחתה בשל שאינה עולה בקנה אחד עם דברים מפורשים שנכתבו בו.
התוצאה מכל אלה היא שהעתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ה' בניסן תש"ס (10.4.2000).
בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.
- הראל הרשטיק ואח' נ' שירות בתי הסוהר ואח'בג"ץ 2429/00 · 11 באפריל 2000
- יוסי אלרן ואח' נ' השר לענייני דתות, מר אליהו סוויסה ואח'בג"ץ 4147/99 · 11 באפריל 2000
- סברי סלהב נ' משרד הפניםבג"ץ 847/00 · 11 באפריל 2000
- דוד קודריאנו נ' משרד השיכוןע"א 520/00 · 10 באפריל 2000
- אלה פודרזוב נ' אולג פודרזובע"א 1594/00 · 10 באפריל 2000
- חנה גרופר-שגיא נ' נשיא האגודה "מגן דוד בישראל" ואח'בג"ץ 2155/00 · 9 באפריל 2000