דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

אלקסיי ספיצ'ין נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2877/99 ניתן ביום 19 במאי 1999.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

בנסיבות אלה, יש לדחות כאמור את העתירה על הסף. רשמנו לפנינו את הסכמת המשיב לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם ולהעניק לעותר אשרת שהייה כתושב ארעי עד להכרעה בעניינו. אך מובן הוא, כי העותר רשאי לשוב ולפנות לבית-משפט זה במידה וייפגעו זכויותיו בעתיד.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 19 במאי 1999.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2877/99
נפתח
1999
ניתן
19 במאי 1999
משך
שני עמודים

ההרכב

  • שלמה לוין
  • דליה דורנר
  • יצחק אנגלרד

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2877/99 אלקסיי ספיצ'ין נ' שר הפנים ואח' (19.5.1999)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2877/99

בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין · כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופט י' אנגלרד

העותר: אלקסיי ספיצ'ין

נגד

המשיב: שר הפנים · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים · בשם

העותר: עו"ד זאב פרבר · בשם

המשיב: עו"ד שרון רוטשנקר

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר, שאינו יהודי, נכנס ארצה בתאריך 14.8.95 באשרת תייר. לאחר כחודש ימים נישא לאזרחית ישראלית בנישואי פרגוואי. בעתירתו דורש העותר - בהסתמך על הוראות חוק השבות, תש"י1950- - כי המשיב יעניק לו לאלתר תעודת עולה ואזרחות ישראלית. לטענת העותר, הוא הגיע לארץ ונישא לבת-זוגו לפני כארבע שנים, נישואיו הוכרו על-ידי המשיב, ומכאן שיש להעניק לו תעודת עולה ואזרחות ישראלית ללא שהות.

בתגובת המשיב לעתירה נטען, כי לעותר אין כל זכות שבדין לקבלת תעודת עולה או אזרחות ישראלית לאלתר, וכי מן הטעם הזה בלבד יש לדחות את עתירתו על הסף. לגוף העניין נטען, כי למשיב קיימים חשדות רבים באשר לכנות קשר הנישואין של העותר ובת-זוגו, וכי המשיב מוכן לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם, על-מנת להכריע בדבר המעמד שיוענק לעותר בישראל. עוד הצהיר המשיב בתגובתו כי במקביל לעריכת השימוע תוארך אשרת השהייה של העותר כתושב ארעי (אשרה מסוג א5/), וזאת עד להכרעה בדבר מעמדו.

דין העתירה להידחות על הסף. אכן, לעותר אין כל זכות שבדין לקבל תעודת עולה או אזרחות ישראלית על אתר. עמד על כך השופט חשין בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' שר הפנים ואח' (טרם פורסם), בפיסקה 75 לפסק-הדין:

ענייננו הוא במי שאינו יהודי הנישא לאזרח ישראל. הכל יסכימו, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי - ולא יהיה זה ראוי כי יהיה זכאי - לקבל לאלתר זכות לישיבת-קבע ואזרחות. המדינה זכאית - כמקובל בעולם כולו - לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר, ובדרך הטבע תנקוט המדינה במדיניות של שלבים. כן יסכימו הכל, כך יש להניח, כי המעבר משלב לשלב (הוא הדין במשך כל שלב ושלב) יתלה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין ובהיעדר מניעה בטחונית או פלילית להמשך ההליך.

אף בעובדה כי חלפו כארבע שנים מאז עלייתו ארצה ונישואיו אין כדי לסייע לעותר. שכן, בבג"ץ סטמקה הנ"ל נקבע כי על שר הפנים לקבוע ולפרסם את מדיניותו בנוגע למשך הזמן ולתנאים המוקדמים הנדרשים לשם הענקת אזרחות לבן-זוג זר הנישא לאזרח ישראלי. במובן זה עתירתו של העותר הינה עתירה מוקדמת ועליו להמתין לקביעתה ולפרסומה של המדיניות האמורה.

בנסיבות אלה, יש לדחות כאמור את העתירה על הסף. רשמנו לפנינו את הסכמת המשיב לערוך לעותר ולבת-זוגו (בנפרד) שימוע בהקדם ולהעניק לעותר אשרת שהייה כתושב ארעי עד להכרעה בעניינו. אך מובן הוא, כי העותר רשאי לשוב ולפנות לבית-משפט זה במידה וייפגעו זכויותיו בעתיד.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ד בסיון תשנ"ט (19.5.99).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים