גית נהאד ו9- אח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

עניינה של העתירה בדרישת העותרים כי תבוטל החלטת המשיבים לדחות את בקשת איחוד המשפחות שהגישה העותרת 1 (להלן: העותרת) עבור בעלה, העותר 2.

מתגובת המשיבים לעתירה עולה העובדה - אשר לא הוכחשה על-ידי העותרים - כי העותרים 1 ו2- נישאו זו לזה בשנת 1974 וכי לאחר נישואיהם עקרה העותרת מירושלים לחברון ושהתה שם למעלה מעשרים שנה. לפיכך עמדת המשיבים היא כי רשיון ישיבת הקבע של ה עותרת פקע, וממילא אין היא יכולה להגיש בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה.

לאור תגובה זו של המשיבים ברי כי עניינם של העותרים אינו בבקשה לאיחוד משפחות שביחס אליה הופנתה העתירה, אלא בשאלת זכאותה של העותרת לרשיון ישיבת קבע בישראל - שאלה שבה אין העתירה עוסקת כלל אלא מניחה אותה מראש כבסיס הכרחי לעתירה.

בנסיבות אלה דינה של העתירה להידחות על הסף, באשר היא אינה מכוונת עצמה לעניין הרלוואנטי לעותרים ולפיכך אף לא קיימת אפשרות של ממש לדון בה.

אך מובן הוא, כי אם רצונה של העותרת בכך, רשאית היא לשוב ולעתור לבית-משפט זה בעניין הרשיון לישיבת קבע בישראל, ככל שהיא סבורה כי יש בידה עילה בעניין זה.

העתירה נדחית. מאליו בטל גם צו הביניים שניתן במסגרתה.

ניתן היום, יב בסיון תשנ"ט (27.5.99).