עו"ד יוסף ברינט ואחרים נ' משרד הפנים - ועדת המשנה להאצת הבניה ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.לפנינו עתירה שעל פי הנטען בה מבקשת לתקוף החלטות של שר הפנים (המשיב 4) ושל שר הבינוי והשיכון (המשיב 6) להאיץ קידומן של תוכניות מתאר מסויימות כאשר תכנית מתאר שהעותרים חפצים ביקרה – אינה אחת מאותן תוכניות. העותרים ביקשו בעתירה, בין היתר, כי התכנית שהם חפצים ביקרה תקודם גם היא באופן מזורז קודם לתוכניות אותם בחרו המשיבים או בד בבד עימן. כמו כן התבקש סעד ולפיו לא יקודמו אותן תוכניות אלא אם יקודמו איתן גם תכניות על קרקעות פרטיות. עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים שימנע דיון בגופי התכנון בהאצת כל תכנית שהיא עד הכרעה בעתירה.

2.העתירה הוגשה ביום 14.4.2011 ועוד באותו היום הורתי לעותרים להבהיר, בין היתר, האם הם פנו למשיבים לגבי הסעדים המבוקשים על ידם בעתירה. ביום 17.4.2011 התקבלה הבהרת העותרים יחד עם בקשה "דחופה" לצו ביניים. העותרים ציינו בהבהרה כי לא פנו למשיבים קודם להגשת העתירה מאחר שרשימת התוכניות פורסמה רק ביום 6.4.2011. לטענתם, מחר מתחילה פגרת הפסח וישיבת המשיבה 1 לקידום תוכניות קבועה כבר ביום 26.4.2011, דהיינו מיד לאחר חול המועד ועל כן לא הייתה להם אפשרות לפנות למשיבים קודם להגשת העתירה.

3.דין העתירה להדחות על הסף. כידוע הכלל הוא "שעל העותר להקדים ולפנות לרשות המנהלית, ורק אם זו תדחה אותו, הוא יוכל לנסות למצוא תרופה לסוגיה עליה הוא מלין על ידי פנייה לבית משפט זה" (בג"ץ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.7.2007); כן ראו בג"ץ 8136/07 עטר נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה (טרם פורסם, 28.10.2007)). בענייננו העותר כלל לא פנה למשיבים בטרם הגיש את עתירתו וממילא לא ניתנה למשיבים כל הזדמנות לשקול את טענותיו. לוחות הזמנים שפורטו לא מנעו פנייה מוקדמת מבעוד מועד ויש לזכור כי גם לאחר הפנייה המוקדמת על העותר להמתין זמן סביר וראוי בטרם יפנה לבית המשפט כדי לאפשר למשיבים לשקול את טענותיו בכובד ראש (ראו והשוו בג"ץ 2648/08 פורמן נ' פקליט המדינה (טרם פורסם, 24.3.2008)). העותר טוען כי עניינו דחוף ואולם הצורך בפנייה מוקדמת חל גם כאשר מדובר בעניינים דחופים וחיוניים (ראו והשוו: בג"ץ 10312/05 כהן נ' בן שלמה (טרם פורסם, 6.11.2005); בג"ץ 6630/01 התנועה להגינות שלטונית נ' ראש ממשלת ישראל (לא פורסם, 27.8.2001)). כך, בפרט, כאשר מדובר בעניינים שאינם בלתי הפיכים וכזה הוא העניין שלפנינו (ראו והשוו: בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 472, 479-477 (1997); עע"ם 2647/05 פז חברת נפט בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (טרם פורסם, 27.7.2005)).

4.העתירה נדחית אפוא על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג ניסן התשע"א (17.4.2011).