גל אופנהיימר ואח' נ' שר החינוך והתרבות ואח'

פסק-דין

השאלות שהעותרים מעוררים הן חשובות בהיבטן המקרוני וגם לעניינם הפרטיקולרי של העותרים מס' 1-3. הן מתעוררות אגב תוספת "פקטור" של נקודות לנבחנים שבכתב בבחינות הבגרות באזרחות ובאנגלית, לעומת העותרים ודומיהם שמפאת קשיי למידה הורשו להיבחן בעל פה ותוספת נקודות ה"פקטור" לא ניתנה להם.

בהודעה שניתנה לנו מטעם המדינה הבחינה זו בין בחינות בכתב ובחינות בעל פה, בין השאר הן לענין קצב מתן התשובות בבחינות מהסוג האחרון והן לגבי ה"דיאלוג" העשוי להתקיים במהלך בחינות אלו בין הבוחן לבין הנבחן. לא מצאנו דבר בחוזרי משרד החינוך והתרבות שעליהם סמכו העותרים שיש בו ראייה לסתור שיקולים אלה. גם לא מצאנו פגם בקביעתם של המשיבים שהגורם לתוספת הפקטור לענין הבחינות שבכתב (ההשוואה לתוצאות הבחינות בשנים קודמות) כוחו יפה גם לבחינות בעל פה.

התפקיד המוטל על בית משפט זה הוא אך לבדוק את סבירות שיקול הדעת של הרשויות והעותרים לא הניחו את דעתנו שנפל בו פגם המצדיק את התערבותנו.

המשיבים הסכימו שיש עמם מקום לבדוק כל מקרה שבו קיימת עילה להשוואה בין אופן קיום הבחינה בכתב ובעל פה לגופו; אך לעניינם של העותרים מס' 1-3 לא הסכימו המשיבים לקבל את תצהיריהם מאחר שאלה הוגשו לאחר שכבר חלפו יותר משנתיים מקיום הבחינות נשוא העתירה. הטעם לדבר הוא שלאחר שחלפה כבר עת רבה מקיום הבחינות לא ניתן לבדוק את אמיתות הנתונים. גם בשיקול דעתם של המשיבים בענין זה לא מצאנו פגם.

אשר על כן אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום יד בסיון תשנ"ז (19.6.97).