נילי וינברג נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.עתירה לביטול החלטת בית הדין האזורי לעבודה מיום 7.3.06 בתיק ע"ב 7642/00, לפיה הוקצבה לבא כוח העותרת חצי שעה לסיום חקירתו הנגדית של עד מטעם המשיבה 2.

העותרת הייתה עובדת קבועה אצל המשיבה 2 עד לחודש ינואר 2000. חילוקי דעות שנתגלעו בינה לבין המשיבה 2 הובילו להליכים משפטיים שונים ביניהן, לרבות התביעה שהגישה העותרת בתיק ע"ב 7642/00. לטענתה, דיון שנקבע לחקירת אחד מעדי המשיבה 2 בתיק זה, החל באיחור של כ-35 דקות. העד נחקר ובמהלך חקירתו הבהיר בא-כוח העותרת כי הוא יידרש לחזור על שאלות מסוימות מאחר שהעד השיב, לטענת העותרת, תשובות ארוכות ובלתי – ממוקדות. אף על פי כן, כשעה לאחר שהחל הדיון קצב בית הדין את המשך חקירת העד לחצי שעה נוספת בלבד.

2.העותרת טוענת, כי החלטת בית הדין האזורי פגעה באופן בלתי סביר בזכותה למצות את חקירתו הנגדית של העד והיא מהווה הפעלה בלתי סבירה של סמכותו של בית הדין כרשות שלטונית.

3.דין העתירה להידחות.

העתירה מופנית נגד החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, אך כעולה מעיון בעתירה על נספחיה, היא הוגשה ככל הנראה מבלי שהוגשה על ההחלטה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). די בטעם זה כדי לדחות העתירה.

למעלה מן הצורך נזכיר, כי בית משפט זה נוהג ריסון רב בהתערבות בהחלטות בית הדין לעבודה מעצם כך שאינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו שמורה לאותם מקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, אשר הצדק מחייב התערבות בה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 1986). על אחת כמה וכמה ינקוט ריסון עת מתבקשת התערבותו בהחלטת ביניים של בית הדין (בג"ץ 7544/00 קעטבי נ' נשיא בית הדין האזורי, השופט נויגבורן (לא פורסם); בג"ץ 176/01 אבו הרביד נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). לא מצאנו, כי עניינה של העותרת נכנס בגדרם של מקרים חריגים אלה, ולו בקירוב.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ט' באייר תשס"ו (7.5.06).