רביד משיח נ' קופת חולים כללית

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.העותר, רביד משיח, אשר זכאי להתאמת מכשירי שמיעה פנימיים, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, פנה לקופת חולים 'כללית' כדי לממש את זכויותיו. השירות שניתן לו בקופת החולים – לא השׂביע את רצונו. או אז הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (חב"ר 30856-05-19). בפסק דין מיום 8.7.2020, דחה בית הדין האזורי את טענותיו. נקבע, כי קופת החולים – "פעלה כדין, בהתאם להוראות החוק והחוזר, ואף לפנים משורת הדין בעניינו של התובע, ולא מצאנו אפוא פגם בהתנהלות הקופה". משיח לא השלים עם פסק הדין, והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 35387-09-20); בפסק הדין מיום 5.1.2021 – נדחה ערעורו.

2.בעתירה שלפנינו טוען משיח, כי בעקבות התביעות שהגיש, קופת החולים 'מתעללת' בו, ומעניקה לו שירות חלקי בלבד. לדבריו, "במחשב של כל נותן שירות מופיע[ה] הוראה לכך". עוד טוען משיח, כי מחמת אותו שירות חלקי הוא אינו זוכה לטיפול רפואי נאות, מחלותיו מחמירות, ובריאותו רופפת. משיח מבקש, כי ינתן לו "כל סעד משפטי שבג"ץ יכול לתת".

3.למקרא העתירה ושקילת טענות העותר, המסקנה היא, כי דין העתירה להידחות על הסף. על-פי הוראת סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה – "מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול". קופת חולים 'כללית' אינה ממלאת תפקיד ציבורי על-פי דין, ומשכך טענות המכוונות כלפיה, ככלל, לא תשמענה בבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ 7695/19 שריאור נ' קופת חולים מאוחדת – סניף נהריה (20.11.2019)). מעבר לכך, לא הוצגה בעתירה כל תשתית ראייתית המבססת את טענותיו של משיח נגד קופת החולים.

4.העתירה נדחית אפוא בזאת.

משלא הוגשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בתמוז התשפ"א (23.6.2021).