מוחמד אל נטשה נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואח'

פסק-דין

לאחר שמיעת טענות הפרקליטים, נחה דעתנו כי בנסיבות העניין מן הראוי שתינתן לעותר הזדמנות להוכיח את זכותו בקרקע במסגרת ערר שיוגש על-ידיו - או גם על-ידי האחים אבו-תורכי, שמהם על-פי הנטען רכש העותר את זכויותיו - לוועדת עררים הפועלת בנדון לפי הצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס' 172) 1976. במסגרת הערר, שיוגש בתוך 75 ימים מהיום, יסביר העותר את הסיבות לכך שפנייתו לועדת העררים באה רק עתה, כ17- שנים לאחר ההכרזה.

עם זאת, ובהסכמת בא-כוח המשיב, הננו קובעים כי עצם העיכוב בהגשת הערר לא יפגע בזכותו של העותר להישמע בפני ועדת העררים לגופו של עניין. כן הוסכם לפנינו, כי העותר יוכל לבקש במסגרת הערר סעד זמני שימנע פגיעה בנטיעות החדשות המצויות בקרקע. במשך 75 ימים מהיום לא יפגע המשיב בנטיעות.

לנוכח הסדר זה, עליו הורינו בהסכמת הצדדים, מתבטלת העתירה. זכותו של העותר שמורה לו לשוב ולפנות לבית המשפט, הן בגין החלטתה של ועדת העררים והן בגין סעדים אחרים שנתבקשו בעתירה הנוכחית, אם וכאשר תהיה לו עילה לכך.

ניתן היום, כא' בתמוז תשנ"ט (5.7.99).