דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

פסק הדין בבג"ץ 3837/15 ניתן ביום 16 באוגוסט 2018.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

הואיל והגשת העתירה היא זו שהניעה את התהליך שהביא לקבלת ההחלטות החדשות – באופן שהשיא תרומה לאינטרס הציבורי – תשלם הרשות לעותרת הוצאות בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם הן על ידי המשיבה 2, הן על ידי המשיבה 3, כך שסכום ההוצאות הכולל יעמוד על 30,000 ש"ח.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 16 באוגוסט 2018.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 3837/15
נפתח
2015
ניתן
16 באוגוסט 2018
משך
3 עמודים

ההרכב

  • נ' הנדל
  • ע' פוגלמן
  • ד' ברק-ארז

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 3837/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' רשות מקרקעי ישראל ואח' (16.8.2018)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 3837/15

לפני: כבוד השופט נ' הנדל · כבוד השופט ע' פוגלמן · כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל

נגד

המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל · 2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל

3. החברה לניהול קופת התגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל

4. הקרן הקיימת לישראל

5. אנקום גרופ

בע"מ

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת: עו"ד תומר נאור

בשם המשיבות 1 ו-4: עו"ד רועי שויקה

בשם המשיבה 2: עו"ד דוד בסון

בשם המשיבה 3: עו"ד רנאטו יאראק; עו"ד דנה יאראק-זהרוביץ; עו"ד יוסף ריכטר

בשם המשיבה 5: עו"ד גבי ספרן

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1.עתירה זו נסבה על עסקת שינוי ייעוד והעברת זכויות במקרקעין אשר שימשו כמרכז קליטה במבשרת ציון. העותרת ביקשה, בין היתר, כי נורה למשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות), לבטל את ההחלטה לאשר את שינוי הייעוד והעברת הזכויות במקרקעין מהמשיבה 2 למשיבה 3. עוד התבקש כי נורה לרשות להשיב את המקרקעין לידיה.

2.הרשות ביקשה, בשים לב לשוויה של העסקה ולגודל המקרקעין, כי יתאפשר לה להביא את העסקה לדיון לפני ועדת המשנה וועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, כדי שתכרענה אם יש מקום לאפשר את העסקה בפטור ממכרז.

3.ביום 29.9.2016 החליט בית משפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, השופט ע' פוגלמן, והשופטת ד' ברק ארז) לאפשר את הדיונים בוועדת המשנה ובוועדת הפטור; והורה למדינה להגיש הודעת עדכון במועד שנקצב (ושנדחה בהמשך בהסכמה), ולצדדים האחרים למסור תגובתם 15 ימים לאחר מכן. כמו כן נקבע כי כל טענות הצדדים שמורות להם.

4.לאחר שהתקיים שימוע בפני ועדת הפטור וועדת המשנה, בנוכחות נציגי העותרת ונציגי המשיבות 3-2, הועלתה הצעה לבחינת המשיבה 3. בהמשך התקיימו ישיבות נוספות, לרבות פגישה בין נציגי הרשות לנציגי העותרת על מנת להציג לפניה את המתווה המתגבש. לפי עמדת הרשות בהודעתה מיום 22.6.2018, נציגי העותרת לא הביעו התנגדות למתווה המתגבש. העותרת מצידה מפרטת בתגובתה מיום 8.8.2018 כי התנגדה נחרצות למתווה, כמפורט להלן.

בהמשך, אישרה הנהלת הרשות את ההסדר המוצע; וגם ועדת המשנה וועדת הפטור אישרו את ההסכם.

5.ביום 22.6.18 הגישה הרשות הודעה כתובה מטעמה, שבה עמדה על השתלשלות האירועים שפורטה בתמצית לעיל ועל ההחלטות שהתקבלו על ידי הגורמים המוסמכים. להשקפתה העתירה מיצתה עצמה במצב הנתון ודינה להימחק.

6.המשיבה 3 מצידה הצטרפה להודעת הרשות. בהמשך, משלא נמסרה תגובתה של העותרת בתוך 15 ימים (בהתאם להחלטתנו מיום 29.9.2016), ביקשה המשיבה 3 לדחות את העתירה.

7.ביום 31.7.2018 ביקשתי את תגובתה של העותרת לבקשת המשיבה 3. העותרת, בתגובה מיום 8.8.2018, הצרה על תקלה שהביאה לאי הגשת תגובה מצדה להודעת הרשות במועד. לגופם של דברים מציינת העותרת כי בשונה מהמתואר על ידי הרשות, היא התנגדה נחרצות למתווה שהוצע. להשקפתה הכרחי כי בית המשפט ידון בעתירה לעומקה, שכן סימני שאלה רבים עדיין מרחפים לטעמה מעל ההליך. בהמשך לכך ביקשה העותרת כי נאפשר לה להגיש תגובה משלימה שבה תשטח את טיעוניה המשפטיים והעובדתיים, שאינם מופיעים בעתירה עצמה.

8.שקלנו את טיעוני הצדדים. בנקודת הזמן הנוכחית, השתנתה באופן מהותי התשתית העובדתית והנורמטיבית הצריכה לענייננו, לאחר שהתקבלו החלטות חדשות של הנהלת הרשות, ועדת הפטור וועדת המשנה, המאשרות הסדר מפורט שהוא פועל יוצא של דין ודברים בין הרשות לבין המשיבה 3.

9.במצב דברים זה אין עוד יסוד לדיון בעתירה במתכונתה המקורית, המתייחסת למצב דברים שעבר מן העולם. דין העתירה להימחק אפוא. למותר לציין כי ככל שהעותרת מבקשת להעמיד את ההחלטות החדשות לביקורת שיפוטית, זכויותיה שמורות לה ואין במחיקת העתירה משום נקיטת עמדה בהתייחס להחלטות אלו. אך מובן הוא כי גם למשיבים שמורות כל הטענות.

העתירה נמחקת אפוא.

הואיל והגשת העתירה היא זו שהניעה את התהליך שהביא לקבלת ההחלטות החדשות – באופן שהשיא תרומה לאינטרס הציבורי – תשלם הרשות לעותרת הוצאות בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם הן על ידי המשיבה 2, הן על ידי המשיבה 3, כך שסכום ההוצאות הכולל יעמוד על 30,000 ש"ח.

ניתן היום, ה' באלול התשע"ח (16.8.2018).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים