יעקב קובי נשיא נ' המינהל האזרחי לאזור יהודה ושמרון

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו עתירה בה מבקש העותר שנורה למשיבים להימנע מביצוע צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה שהוצא ביום 23.4.2014 נגד מבנה שנבנה על ידי בנו באופן לא חוקי, ללא היתר בנייה ובניגוד לדין, זאת אף לשיטתו של העותר.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים – ובפרט את טענתו של העותר שהמשיבים פועלים כלפיו באופן שאינו שוויוני, שכן אין הם נוקטים בצעדי אכיפה והריסה בהתייחס לאחרים שבנו בתים שלא כחוק וללא היתר – ראינו לנכון לדחות את העתירה, שכן אין מקום להתערבות בית משפט זה בשיקול דעת המשיבים עת החליטו להוציא צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה למבנה שבנדון שהוקם, כאמור, שלא כדין וללא היתר בניה. לטענת המשיבים אין בסיס לטענת האכיפה הבררנית, שכן בסביבת המבנה נושא העתירה ננקטו על ידי הרשויות פעולות פיקוח ואכיפה במספר מקרים (כפי שעולה מסעיף 13 לתגובה המקדמית מטעם המשיבים מיום 20.1.12017, המתייחס לארבעה מקרים, ומטיעוני באת כוחם לפנינו, מהם עולה כי בינתיים נפתחו שני תיקי פיקוח נוספים). בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת העותר בדבר אכיפה סלקטיבית. יתר על כן, אף אם ניתן היה להניח שיש ממש בטענת האכיפה הבררנית אותה מעלה העותר, הלכה פסוקה היא כי אין בכך כדי להצדיק העתרות לסעד המבוקש על ידי מי שהקים בית (או הפעיל עסק) ללא היתר (או ללא רשיון) כדין [השוו: בר"מ 7515/17 גלינה בר בע"מ נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו (5.9.2007)].

העתירה נדחית איפוא.

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בתשרי התשע"ח (18.10.2017).