חסארמה סנא ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותרת 1, אזרחית ישראל, והעותר 2, תושב האזור, נישאו בשנת 2000. מן העתירה ומהודעת העותרים מיום 3.5.2005 עולה כי בחודש מרץ 2003 הגישו העותרים בקשה לקבלת מעמד בישראל עבור העותר 2. בקשה זו סורבה ביום 26.3.2003 מכוח החלטת הממשלה מיום 12.5.2002, אשר עוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה), הקובעת כי ככלל לא יינתנו אזרחות או רשיונות לישיבת קבע בישראל לתושבי האזור. מכאן העתירה.

2.דין העתירה להידחות על הסף. הבקשה למתן מעמד בישראל סורבה מכוח החלטת הממשלה המעוגנת עתה בהוראת השעה. טענות נגד ההחלטה האמורה הועלו בעתירה עקרונית התלויה ועומדת בפני בית משפט זה (בג"ץ 4022/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים). על פי המצב המשפטי לעת הזו, אין לעותרים עילה בדין לתבוע את אשר תבעו. אין צורך לומר כי אם יחול בעתיד שינוי במצב המשפטי, יוכלו העותרים לשוב ולפנות אל בית המשפט המוסמך בבקשה כי ידון בעניינם.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ' אייר, תשס"ה (29.5.2005).