אמויאל יניב נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י. קדמי

1.זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.פ. 85/96), לפיו הורשע המערער בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, בכך שהוביל, יחד עם אחר, באוטובוס לאילת, שני תיקים שהכילו עשרה ק"ג קנבוס; ונדון בשל כך לשלוש שנים מאסר, מהן 18 חודשים לריצוי בפועל ו- 18 חודשים מאסר על תנאי ולקנס בסך 10,000 ש"ח.

הערעור מכוון כנגד מידת העונש; טענתו של הסניגור - הסומכת על התסקיר שהוגש בעניינו של המערער - היא, כי לא היה מקום לגזור על שולחו מאסר לריצוי בפועל.

בטיעונו הדגיש הסניגור: כי המערער - בן למשפחה דתית ובוגר מערכת חינוך דתי מוגנת - הינו בעל עבר נקי לחלוטין וזו לו מעידה ראשונה, שמקורה, כך ניתן ללמוד מן התסקיר, במצב שאליו נקלע עם חשיפתו לאורח חיים חילוני. המערער סובל ממום מולד בידו הימנית, בגינו נאלץ לעבור טיפולים ממושכים; והוא הביע חרטה על המעשה, שיתף פעולה עם החוקרים ומצפה לתהליך שיקום.

לצד האמור לעיל, ציין הסניגור, כי שותפו של המערער - שיש לו עבר פלילי עשיר - היה הדומיננטי בפרשה,והמערער התפתה לשתף עמו פעולה.

2.לא נוכל להיעתר למערער. המדובר בהחזקת כמות מסחרית של קנבוס; ועל פי חומר הראיה נראה, כי המערער ושותפו התכוונו להפיץ סם זה באילת ולהפיק רווחים נאים. המאבק בהפצת הסמים כולל גם הפצתם של סמים קלים יחסית, דוגמת הקנבוס; ולמיותר יהיה לחזור ולהזכיר את המעבר הקל - והטבעי - מצריכתם של סמים קלים לכבדים יותר.

העונש שנגזר על המערער אינו מן החמורים; ואנו לא מצאנו עילה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ח' בניסן התשנ"ז (15.4.97).