אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השאלה היחידה שראינו להתייחס אליה היא טענת העותרת שהחלטות ועדת הכלכלה וועדות הכספים של הכנסת בדבר שינוי מנגנון עידכון האגרה של כביש חוצה ישראל חורגות מגדר תנאי המכרז שנערך בקשר לכביש חוצה ישראל. הטענה היא שסעיף 3(ג) לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה1995 - אינו מתיר לועדות לשנות את תנאי המכרז לאחר השלמתו.

אנו נמנעים מלנקוט עמדה לגבי השאלה אם טענה מסוג הטענות האמורות יכול להתעורר על ידי עותר ציבורי, להבדיל מאשר מפי אחד המתמודדים האחרים במכרז משום שאנו סבורים שלגופה של הטענה אין דינה להידחות כבר לפי הטעם הבא: לפי התרשומת מש5/, שיש לראות בה חלק מתנאי המכרז: "מנגנון לטיפול בשער ריבית בסיס יותווה עם הזוכה המועדף", ואנו סבורים שהפרשנות האפשרית של סעיף זה היא שהוא חל גם בתקופה הטרום-חוזית, כאשר המשיבה מס' 8 כבר הפכה ל"זוכה מועדף"; על כל פנים נראה לנו שועדות הכנסת יכלו לפרש כך את הסעיף האמור והעותרת לא הצליחה לשכנענו שהחלטות הועדות הן מוטעות בעליל, כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטות של גופים שהם חלק מהרשות המחוקקת. אכן, אין צורך שנביע כל דעה לגבי צדקת ההחלטות או תבונתן.

לא ראינו לדון בטענות אחרות שהפרקליטים העלו לפנינו.

אנו דוחים אפוא את העתירה. לא ראינו לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג באב תשנ"ט (5.8.99).