איאד דענא נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לאחר ששמענו את טיעוני בא כוח העותר לא ראינו לנכון לקבל את עתירתו והיא נדחית בזאת.

שר הפנים לא ראה לנכון להעתר לבקשת העותר – תושב קבע המתגורר בירושלים ומחזיק בתעודת זהות ישראלית – להעניק לו אזרחות מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, זאת בשים לב לרישום הפלילי הקיים על שמו. מדובר בעבירות הריגה, אלימות ונשק שאותן עבר העותר בשנים 1998 ו-2000.

החלטת השר לדחות את בקשת העותר לקבלת אזרחות ישראלית נתקבלה בסמכות, ואין בית משפט זה נוטה להתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים, אלא במקרים חריגים. מקרה זה אינו נמנה עליהם. עברו הפלילי המכביר ביותר של העותר הינו נתון שראוי היה להישקל על ידי השר, הגם שחלפה תקופת ההתיישנות ביחס לעבירות.

העתירה נדחית איפוא.

אין צו להוצאות.

יובהר. אין בפסק דין זה כדי למנוע מן העותר לשוב ולבקש בעתיד שינוי במעמדו, ובקשה זו – ככל שתוגש – תישקל ותיבחן על ידי המשיב.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשע"ח (13.11.2017).